אל״ם במילואים קיבלה אות הצטיינות על חלקה בהקמת חטיבות דוד החדשות

אל״ם במילואים שסייעה בהקמת מסגרות מילואים חדשות בצה״ל, שנוצרו בעקבות לקחי מתקפת 7 באוקטובר, קיבלה אות הצטיינות ממפקד פיקוד המרכז לקראת חגי ישראל.

אל״ם (מיל׳) ק׳, אם לשניים המשרתת כיום במילואים פעילים, זכתה להוקרה על תרומתה למאמצי כוח האדם ובניין הכוח של צה״ל, ובהם פעילות הקשורה להקמת חטיבות המילואים החדשות ״דוד״.

סיפורה מספק גם הצצה לאחד השינויים הפחות גלויים המתחוללים בצה״ל מאז 7 באוקטובר: המאמץ להקים כוחות מילואים המבוססים על אזור מגורים, שיוכלו להגיב במהירות למצב חירום ביטחוני רחב היקף.

קריירה בחיל משאבי האנוש של צה״ל

ק׳ החלה את דרכה הצבאית בחיל משאבי האנוש של צה״ל, ובהמשך מילאה שורה של תפקידי קצונה ותפקידים בכירים בתחום כוח האדם.

לאחר שסיימה את שירותה הסדיר, היא נקראה לשוב לשירות מילואים עם פרוץ המלחמה ב-2023.

משימותיה הראשונות כללו פרויקט במחלקת הנפגעים של צה״ל, לצד פעילות הקשורה לחיזוק ההגנה על יישובים ישראליים בצפון.

בהמשך התבקשה לסייע בהקמת חטיבות דוד, מסגרות מילואים חדשות שפותחו כחלק ממאמץ צה״ל ליישם לקחים מהכשלים שנחשפו ב-7 באוקטובר.

לפי מידע שפורסם בזמן תל אביב, ק׳ הייתה אחראית לתהליכי כוח האדם הכרוכים בהקמת הגדודים החדשים בשטח.

מהן חטיבות דוד של צה״ל?

חטיבות דוד הן חלק מארגון מחדש רחב יותר של מערך המילואים ויכולות הגנת הגבולות של ישראל בעקבות 7 באוקטובר.

בדצמבר 2024 הודיע צה״ל רשמית על תוכניות להקים חמש חטיבות מילואים חדשות במסגרת דוד. בצבא אמרו כי המסגרות נועדו לבצע משימות הגנה לאורך גבולות ישראל ולספק מענה מהיר לאירועים ביטחוניים פתאומיים.

מרכיב מרכזי בתפיסה הוא גאוגרפי.

צה״ל מסר כי אנשי המילואים ישובצו בדרך כלל לפי מקום מגוריהם, כדי לאפשר לכוחות להתגייס במהירות רבה יותר באזורם בעת חירום. התוכנית המקורית כללה מסגרות שיפעלו בנגב, במישור החוף, בעמקים, בירושלים ובאזורי הגליל והגולן.

החטיבות תוכננו להתבסס בחלקן על אנשי מילואים מנוסים, ובהם מתנדבים בני 38 עד 58, שניסיונם הצבאי והאזרחי יכול לשמש לחיזוק ההגנה המרחבית.

בהמשך השתלב הפרויקט במאמץ הרחב יותר של צה״ל להקים את אוגדת גלעד החדשה, אוגדה 96, האחראית לגבולה המזרחי של ישראל.

בטקס שנערך ביוני 2026 לציון שנת הפעילות המבצעית הראשונה של האוגדה, תיאר מפקד פיקוד המרכז, אלוף אבי בלוט, את הקמת חטיבות דוד כאחד הלקחים הארגוניים המרכזיים מ-7 באוקטובר.

צה״ל מסר כי כ-15,000 אנשי מילואים התנדבו או התגייסו לפרויקט הרחב.

מהקמת היחידות ועד יציאתן לפעילות

עבור ק׳, משמעות הפרויקט התחדדה ככל שהיחידות שסייעה להקים עברו משלב התכנון הארגוני לפעילות מבצעית.

״זו גאווה עצומה לראות את הגדודים משתתפים כעת בתעסוקה מבצעית, אחרי שהיינו שותפים להקמתם מהיסוד״, אמרה.

״עבורי זו זכות גדולה להיות חלק מעשייה משמעותית כל כך, שצמחה מאירועי 7 באוקטובר ומהצורך לחזק את ההגנה על אזרחי ישראל״.

היא הוסיפה כי הידיעה שהיחידות נועדו לשמש כוחות שאפשר להפעיל במהירות בשעת חירום העניקה לעשייה ״משמעות עמוקה ותחושת שליחות חזקה״.

שינוי רחב יותר בעקבות 7 באוקטובר

הקמת חטיבות דוד משקפת בחינה מחודשת ורחבה יותר בצה״ל של המהירות שבה כוחות צבא צריכים להיות מסוגלים להגיב כאשר מערכי הגנת הגבול נפרצים, או כאשר כמה יישובים מתמודדים במקביל עם איומים.

הצבא הציג בפומבי את חיזוק הגנת הגבולות ואת הזמינות הגבוהה יותר של כוחות מילואים שניתן לפרוס במהירות כלקחים מרכזיים מ-7 באוקטובר.

ביוני 2026 תיאר מפקד אוגדת גלעד, תא״ל אורן שמחה, את חטיבות דוד כמסגרות תגובה מהירה המבוססות על חלוקה גאוגרפית, שהוקמו במיוחד כלקח מרכזי מהמתקפה.

כך הופכת העשייה שעליה זכתה אל״ם ק׳ להוקרה לחלק משינוי גדול בהרבה.

האות אמנם מוקיר את תרומתה של קצינת מילואים אחת, אך הפרויקט שמאחוריו ממחיש את המאמץ המתמשך של צה״ל לשנות את האופן שבו ישראל מארגנת כוח אדם, הגנה מרחבית ותגבור בשעת חירום, בעקבות אחד הכשלים הצבאיים בעלי ההשלכות הנרחבות ביותר בתולדות המדינה.