הנכסים הפיננסיים של הציבור בישראל עלו ל-7.62 טריליון ש"ח
שווי הנכסים הפיננסיים שבידי הציבור בישראל עלה בכ-332 מיליארד ש"ח במהלך הרבעון השני של 2026, לפי נתונים חדשים של בנק ישראל.
הסכום הכולל הגיע בסוף הרבעון לכ-7.62 טריליון ש"ח, עלייה של 4.6 אחוז.
מה הנתונים כוללים
בנק ישראל מגדיר את תיק הנכסים הפיננסיים של הציבור כנכסים פיננסיים שמוחזקים בידי משקי הבית והמגזר העסקי, הן ישירות והן באמצעות משקיעים מוסדיים.
לכן מדובר במדד רחב בהרבה מפיקדונות בנקאיים של משקי בית בלבד.
מאין הגיע הגידול
הבנק המרכזי מסר כי כמה מהעליות הגדולות ברבעון נרשמו בהשקעות בחו"ל, במזומנים ובפיקדונות ובאג"ח קונצרניות.
המזומנים והפיקדונות עלו בכ-102.4 מיליארד ש"ח ל-2.54 טריליון ש"ח.
ההשקעות בחו"ל גדלו בכ-111 מיליארד ש"ח ל-1.45 טריליון ש"ח, כאשר מניות המוחזקות בחו"ל עלו בחדות מיוחדת לכ-901 מיליארד ש"ח.
בנק ישראל מסר כי העלייה שיקפה שילוב של עליות מחירים והשקעות חדשות.
גופים מוסדיים וקרנות נאמנות
נכסים המנוהלים בידי משקיעים מוסדיים גדלו בכ-198 מיליארד ש"ח והגיעו לכ-3.5 טריליון ש"ח.
קרנות נאמנות ישראליות ניהלו בסוף הרבעון כ-826 מיליארד ש"ח, עלייה של כ-46 מיליארד ש"ח.
ההשקעות החדשות נטו בקרנות נאמנות התרכזו במיוחד בקרנות כספיות שקליות ובקרנות המתמחות באג"ח ישראליות.
מה המספרים אומרים ומה לא
תיק הנכסים הפיננסיים הכולל היה שווה לכ-348 אחוז מהתמ"ג הישראלי בסוף הרבעון.
אין פירוש הדבר שהישראלי הממוצע נעשה עשיר יותר ב-4.6 אחוז.
הנתונים מודדים את השווי המצטבר של נכסים פיננסיים ומושפעים מחיסכון חדש, מזרמי השקעות, משערי חליפין ומשינויים במחירי נכסים. הם גם אינם מפחיתים את התחייבויות משקי הבית והעסקים כדי לחשב עושר נטו.
גם עם ההסתייגויות האלה, הנתונים מספקים מדד שימושי לגודלו של בסיס הנכסים הפיננסיים הפרטיים בישראל ולסכום ההולך וגדל המנוהל באמצעות קרנות פנסיה, קופות גמל, חברות ביטוח וגופים מוסדיים אחרים.
