שגרירות פולין דורשת מטאקר קרלסון להתנצל על דבריו על היטלר והפלישה לפולין

הנציגות הפולנית בוושינגטון דורשת מקרלסון לחזור בו בפומבי מהאופן שבו הציג את פלישת גרמניה הנאצית לפולין. במכתב שפרסמה היא יוצאת נגד התייחסותו לתביעות הטריטוריאליות של היטלר וטוענת שדבריו פוגעים בקורבנות הנאציזם.
שגרירות פולין בוושינגטון דרשה ב-5 באוקטובר 2026 מהפרשן האמריקאי טאקר קרלסון לחזור בו מדבריו על פלישת גרמניה לפולין ב-1939 ולהתנצל עליהם. השגרירות האשימה אותו בעיוות ההיסטוריה ובהגנה על אדולף היטלר.
על המכתב חתום בוגדן קליך, הממונה על היחסים בשגרירות פולין בוושינגטון. הוא נשלח בעקבות ריאיון שערך קרלסון עם השר הבריטי לשעבר ג'ייקוב ריס-מוג. לפי דיווחי TVP World והרדיו הפולני, השגרירות פרסמה את המכתב לציבור.
מה דרש הדיפלומט הפולני
קליך האשים את קרלסון בכך שהפך למי שמסנגר על היטלר, ותיאר את דבריו כעלבון למיליוני בני האדם שסבלו תחת הנאציזם. הוא הזכיר במפורש גם חיילים אמריקאים שנהרגו או נפצעו בעת שסייעו לשחרר את אירופה מהשלטון הנאצי.
הדיפלומט דרש מקרלסון לחזור בו מיד ובפומבי ולהתנצל. התנגדותו לא הסתכמה בשאלת הדיוק של טענה מסוימת בנוגע לגבולות: לדבריו, האופן שבו הציג קרלסון את הדברים העניק לגיטימציה לנימוקים ששימשו להצדקת הפלישה.
קליך דחה גם את טענתו של קרלסון שלפיה הסכסוך לא נגע לבריטניה. במכתב נאמר כי הכרזות המלחמה של בריטניה וצרפת ביטאו את מחויבויותיהן לפולין, וכן תגובה מוסרית לתוקפנות הגרמנית.
חילופי הדברים עם ג'ייקוב ריס-מוג
לפי תיאור הריאיון ברדיו הפולני, קרלסון שאל מדוע נלחמה בריטניה במלחמת העולם השנייה וטען שההשתתפות בה עלתה לה באימפריה שלה. קרלסון פרסם את הריאיון ב-2 באוקטובר.
הוא הזכיר את טענותיו של היטלר בנוגע לשטחים שהיו בעבר גרמניים וצורפו לפולין לאחר מלחמת העולם הראשונה. ריס-מוג ערער על פרשנותו, הגן על החלטתה של בריטניה להילחם ואמר שקרלסון מתקרב בדבריו להגנה על היטלר.
קרלסון הכחיש שהוא נאצי ואמר שהוא בוחן את הסיבות למלחמה ואת תוצאותיה, כך דיווח הרדיו הפולני. תגובה זו הייתה חלק מחילופי הדברים שהובילו למכתב; היא אינה תשובה לדרישתו המאוחרת יותר של קליך לחזור בו.
העובדות ההיסטוריות שברקע המחלוקת
גרמניה הנאצית פלשה לפולין ב-1 בספטמבר 1939, ובכך החלה מלחמת העולם השנייה באירופה. כעבור יומיים הכריזו בריטניה וצרפת מלחמה על גרמניה, בהתאם לערבויות שנתנו לפולין, לפי מוזיאון השואה האמריקאי.
תיאור האירועים של המוזיאון מבחין בין העילות שהציגה גרמניה לבין הפלישה עצמה. התעמולה הנאצית טענה לרדיפת גרמנים אתניים והאשימה את פולין בתקיפה על תחנת רדיו גרמנית, שכוחות גרמניים ביימו. הטענות הטריטוריאליות היו חלק מההצדקה שהוצגה לתוקפנות, ולא ראיה לכך שפולין תקפה את גרמניה.
ברית המועצות פלשה למזרח פולין ב-17 בספטמבר. לאחר מכן חילקו גרמניה וברית המועצות את המדינה ביניהן, לפי הסדרים שנקבעו בפרוטוקול סודי להסכם אי-ההתקפה שלהן, כפי שמתאר המוזיאון.
רצף האירועים הזה עומד בבסיס מחאת השגרירות. קליך יצא נגד הצגה של מקורות המלחמה שלדעתו מעניקה הכשר מחודש לתעמולה הנאצית. במכתבו הוא דורש מקרלסון לתקן את התיאור בפומבי ולהתנצל בפני מי שלטענת המכתב זלזל בסבלם.



