שנת הלימודים תשפ״ז נפתחת עם תוכניות שאפתניות לשילוב בינה מלאכותית בבתי הספר, למידה מותאמת אישית והכשרת אלפי מורים. אלא שהנתונים מהשטח מצביעים על פער משמעותי בין קצב הכנסת הטכנולוגיה לבין היכולת של בתי הספר להשתמש בה בצורה פדגוגית אמיתית.
הבינה המלאכותית כבר מזמן נמצאת אצל התלמידים. עכשיו משרד החינוך מנסה להכניס אותה באופן מסודר גם אל תוך מערכת הלימודים.
בשנת הלימודים תשפ״ז המשרד מרחיב תוכניות המבוססות על AI, ובהן תוכנית 720 ללמידה מותאמת אישית, וכן מהלכים לשילוב מערכות חכמות בלימודי אנגלית ובמקצועות STEM.
הרעיון נשמע פשוט: במקום שכל הכיתה תקבל בדיוק את אותו תרגיל ובאותה רמת קושי, המערכת תוכל לזהות בזמן אמת היכן תלמיד מתקשה, להציע לו תרגול מתאים ולתת משוב מיידי. המורה, לפחות על פי התכנון, נשאר במרכז ומקבל יותר מידע וכלים לעבודה אישית עם התלמיד.
אלא שכאן מתחילה הבעיה.
התלמידים כבר משתמשים ב־AI. בית הספר פחות מדביק את הקצב
סקר ארצי של ראמ״ה שנערך בקרב 20,495 תלמידות ותלמידים בכיתות ה׳ עד י״א מצא פער ברור בין השימוש ב־AI לבין ההדרכה שמקבלים התלמידים.
57% מהתלמידים דיווחו שהם משתמשים בכלי בינה מלאכותית, אבל רק 36% אמרו שבית הספר מלמד אותם כיצד להשתמש בהם.
כלומר, במקרים רבים התלמיד פוגש את ChatGPT וכלים דומים בבית, בטלפון או בזמן הכנת שיעורי הבית, עוד לפני שבית הספר הסביר לו כיצד לבדוק תשובות, כיצד לזהות מידע שגוי או מתי השימוש בכלי הופך לקיצור דרך שפוגע בלמידה.
נתונים שנחשפו בנוגע לשנת הלימודים הקודמת מצביעים גם הם על הטמעה שעדיין רחוקה מלהיות מלאה. לפי נתוני משרד החינוך שפורסמו בתקשורת, כ־451 אלף תלמידים השתמשו בכלי AI במסגרת תוכניות המערכת, כ־30% בלבד מכלל התלמידים.
והמורים?
זה אולי החלק החשוב ביותר בסיפור.
סקר של הסתדרות המורים שפורסם ב־2025 מצא שרק 14% מהמורים הרגישו בטוחים ביכולתם להנחות תלמידים בלמידה באמצעות כלי AI. רק 17.4% חשבו שבית הספר שלהם מספק את התשתיות הדרושות לשילוב מיטבי של הטכנולוגיה.
מחקרים נוספים של פרופ׳ גילה קורץ מהפקולטה לטכנולוגיות למידה ב־HIT מצביעים על תופעה דומה: מורים כבר משתמשים ב־AI בעצמם, למשל כדי לחפש מידע, להרחיב חומר או להכין שיעורים, אבל השימוש יורד משמעותית כאשר עוברים מהעבודה של המורה בבית לשילוב AI בתוך המשימות והלמידה של התלמידים.
וזה הבדל משמעותי.
מורה שמבקש מ־AI רעיונות למערך שיעור אינו בהכרח מורה שיודע לבנות שיעור שבו 30 תלמידים משתמשים בכלי בצורה ביקורתית, בטוחה ומועילה.
מחקר איכותני שפורסם באוגוסט 2026, שכלל 24 מורים בחטיבות ביניים, מצא כי 21 מהם תיארו מצבים שבהם לדעתם צריך להגביל את השימוש של תלמידים ב־AI. מדובר במחקר קטן שאינו מייצג את כלל המורים בישראל, אבל הוא ממחיש את ההתלבטות שמגיעה עכשיו לכיתות.
משרד החינוך מנסה לסגור את הפער
חשוב לומר: המשרד לא מתעלם מהבעיה.
לפי הנתונים שפורסמו לקראת פתיחת שנת הלימודים, יותר מ־12 אלף מורים לאנגלית ולמקצועות STEM צפויים לעבור הכשרות בתחום הבינה המלאכותית.
במקביל מתרחבת תוכנית 720, שנועדה ליצור מודל של למידה מותאמת אישית באמצעות שילוב של פדגוגיה, נתונים ובינה מלאכותית.
אבל אפילו לגבי היקף התוכנית קיימת כרגע תמונה לא לגמרי ברורה.
קול קורא רשמי של משרד החינוך מדבר על כ־100 בתי ספר מתנסים בכיתות ז׳ וח׳ בשנת תשפ״ז. בדיווחים אחרים בתקשורת מופיעים מספרים של 140 ואף 180 חטיבות ביניים.
ייתכן שמדובר בשלבים שונים או במסלולים שונים בתוך התוכנית, אך במחקר שביצענו לא נמצאה הבהרה רשמית שמיישבת את המספרים.
לפי דיווח שציטט את משרד החינוך, התקציב המשולב של תוכנית 720 ומהלך הלמידה המותאמת באנגלית עומד על כ־130 מיליון שקל.
הטכנולוגיה היא דווקא החלק הקל
האתגר של מערכת החינוך אינו רק לרכוש מערכות AI או לתת לתלמידים גישה לאפליקציה.
החלק הקשה יותר הוא להחליט איך מלמדים איתן.
מתי תלמיד צריך להשתמש ב־AI ומתי דווקא לחשוב לבד? איך מונעים מצב שבו הכלי פשוט כותב עבורו את העבודה? איך מלמדים תלמיד לבדוק תשובה שנשמעת משכנעת אבל אינה נכונה? ומה עושה מורה כאשר לחלק מהכיתה יש ניסיון של שנים בכלים כאלה ולחלק אחר כמעט אין גישה אליהם?
אלה כבר לא שאלות טכנולוגיות. אלה שאלות חינוכיות.
וזו גם הסיבה שהמספר החשוב ביותר בשנת הלימודים הקרובה לא יהיה כמה בתי ספר חוברו למערכת AI חדשה, אלא כמה מורים באמת יודעים להשתמש בה כדי לשפר את הלמידה.
ישראל בהחלט יכולה להפוך את הבינה המלאכותית לכלי משמעותי במערכת החינוך. משרד החינוך כבר משקיע כסף, מרחיב תוכניות ומכשיר אלפי אנשי הוראה.
אבל נכון לפתיחת תשפ״ז, הנתונים מראים שהמהפכה כבר רצה קדימה בעוד שחלק לא קטן מהכיתות עדיין לומד איך להצטרף אליה.
