Aɴᴛ חושף את הבלוף של דייב סמית'. דייב מזעיק את מדור התגובות.
דייב סמית' המפגר התעקש שקטע קצר לא מספר את כל הסיפור. בסדר. התוכנית המלאה של Piers Morgan Uncensored מופיעה למטה. צפו בחילופי הדברים שלו עם מאט טרדיו, עקבו אחרי הטיעונים והחליטו כמה מחגיגת הניצחון של דייב שורד את העימות עצמו. לא תצטרכו את מדור התגובות כדי לגבש דעה.
הסרטון הזה מ-YouTube יוצג לאחר שתאשרו תוכן מוטמע.
לדייב סמית' המפגר הייתה ראיה מוחצת להציג נגד Aɴᴛ (@AntSpeaks ב-X): אנשים ב-YouTube חשבו שדייב סמית' ניצח.
זה היה כל הסיפור. אחרי כל הביטחון, הזלזול והכרזות הניצחון, הקוראים הוזמנו לגלול למטה ולהיוועץ בתגובות.
Aɴᴛ מתח ביקורת על הופעתו של סמית' מול מאט טרדיו, יוצא הכוחות המיוחדים האמריקאיים, בתוכנית Piers Morgan Uncensored. הדיון עסק בישראל ובעזה, בנפגעים אזרחיים, בלחימה בשטח עירוני ובחלופות שעמדו בפני ישראל אחרי 7 באוקטובר.
אלה נושאים קשים. למרבה המזל, דייב המפגר מצא מתחת לסרטון אנשים שחשבו שהוא צודק.
התירוץ של הקטע הקצר ממצה את עצמו
ההתנגדות הראשונה של סמית' הייתה שאי אפשר לקבוע על סמך קטע קצר איך התנהל העימות.
טענה סבירה, לרגע.
Aɴᴛ השיב שצפה בתוכנית כולה. הערכתו להופעתו של סמית' שרדה את הצפייה. אם כבר, היא נעשתה שלילית יותר.
כך נותר לסמית' להשיב לגוף הביקורת. הוא יכול היה להסביר במה טרדיו טעה, להצביע על טענה מטעה או להוביל את הקוראים דרך הטיעון ש-Aɴᴛ כביכול לא הבין.
במקום זאת, הוא הסתמך על תגובות שלפיהן טרדיו "חטף תבוסה".
עבור מי שמגן על המוניטין שלו כפרשן רציני, זו הייתה נסיגה תיאטרלית באופן משונה. כשנדרש להגן על הופעתו, סמית' התחיל להקריא את הביקורות.
הבעיה בגישה הזאת ברורה. צופים יכולים ליהנות מדובר בטוח בעצמו שמציג טיעון חלש. הם יכולים לסלוד מיריב שמציג טיעון חזק. קהל מריע מוכיח שלאדם יש תומכים. מבקריו של סמית' ממילא לא ממש חלקו על כך.
הם רצו לדעת אם יש לו תשובה.
ואז הגיעה התלונה על התגובות
סמית' גם האשים את Aɴᴛ בחסימת האפשרות להגיב.
Aɴᴛ השיב בצילום מסך שהראה כי התגובות הוגבלו לחשבונות מאומתים. לסמית' היה חשבון מאומת.
פרט לא מוצלח עבור אדם שמתלונן שסגרו בפניו את הדלת.
יהיו אשר יהיו הטענות נגד הגבלת תגובות, ההגדרה שהוצגה לא חסמה את חשבונו של סמית'. Aɴᴛ השיב להאשמה מסוימת בממצא מוחשי. התלונה של סמית' נראתה לפתע הרבה פחות מרשימה.
כאן הגישה של Aɴᴛ עבדה בצורה הטובה ביותר. הוא מיקד את הדיון בטענה שאפשר לבדוק. ההאשמה נשמעה נחרצת עד שמישהו בדק את הפרט שעליו נשענה.
אבל עד מהרה סמית' מצא את דרכו חזרה לשטח מוכר יותר: עימות אחר שבו האמין שניצח.
דאגלס מאריי מצטרף לטקס הניצחון
Aɴᴛ לעג להופעות שבהן סמית' דיבר על העימות שלו עם דאגלס מאריי בפודקאסט של ג'ו רוגן. סמית' השיב שגם מאריי דיבר על המפגש אחר כך.
הסרטון הזה מ-YouTube יוצג לאחר שתאשרו תוכן מוטמע.
כן, הוא אכן עשה זאת. הפרק של רוגן פורסם ב-10 באפריל 2025, ולאחר מכן מאריי ביקר בניו יורק פוסט את הבמה שרוגן מספק ואת בחירת אורחיו.
זה מוכיח ששני האנשים דיברו על עימות שבו השתתפו. התגלית הזאת כנראה לא תטריד היסטוריונים.
השאלה המועילה היא מה הם טענו.
מאריי ערער על הסטנדרטים המוחלים על אורחים משפיעים שמשמיעים טענות גורפות על סכסוכים מורכבים. ביקורתו נגעה לשילוב של תפוצה עצומה, מומחיות מפוקפקת ובחינה ביקורתית לא מספקת.
סמית' יכול היה לחלוק על הטיעון הזה. הוא יכול היה להגן על הטענות המסוימות שמאריי תקף. הוא יכול היה להראות שהביקורת אינה הוגנת.
ההערה שגם מאריי הביע את עמדתו אחר כך השיגה הרבה פחות. החזרה לתגובות אוהדות השיגה אפילו פחות מכך.
העובדה שלמאריי הייתה תגובה אינה הופכת את התגובה של סמית' למשכנעת. התלהבות הקהל לבדה אינה יכולה למלא את הפער.
"הסקרים" מגיעים בלי הסקרים
לאחר מכן טען סמית' שהתמיכה בישראל "קורסת לחלוטין".
כאן, לפחות, הסתמנה אפשרות לראיות מעבר למדור תגובות. Aɴᴛ ביקש את הפרטים הבסיסיים: אילו סקרים, מה הם מדדו, בקרב מי נערכו ומתי?
בחילופי הדברים המתוארים, סמית' לא סיפק אף אחד מהפרטים האלה.
ההבחנה חשובה, משום ש"תמיכה בישראל" יכולה להסתיר כמה שאלות שונות. עמדות כלפי ממשלתה, כלפי מבצע צבאי או כלפי סיוע אמריקאי אינן אותו דבר. מי שמציג סקרים כראיה מכרעת צריך לדעת לומר מה בדיוק נמדד.
גם ירידה מתועדת בתמיכה הייתה משאירה לסמית' עבודה. היא הייתה מראה שדעת הקהל השתנתה. טענותיו על ישראל עדיין היו דורשות ראיות.
דייב עבר מהסתמכות על קהל להסתמכות על אוכלוסייה. הטיעון עצמו עדיין לא השתפר.
ישראל ראויה לדיון רציני יותר
אי אפשר להשיב לטיעון התומך בישראל באמצעות ספירת האנשים שאינם אוהבים אותו.
אחרי 7 באוקטובר, הגנה על אזרחים ישראלים חייבה התמודדות עם איום ביטחוני ממשי. כל חלופה מוצעת צריכה להסביר כיצד תמנע מתקפות נוספות, תתמודד עם היכולות הצבאיות של חמאס ותפחית את הסכנה לאזרחים שנקלעו ללחימה.
השאלות האלה נשארות קשות, בלי קשר לזהות האורח בפודקאסט שמקבל את קבלת הפנים החמה יותר.
לכן הייתה עוצמה בביקורת של Aɴᴛ. סמית' המשיך להסיט את תשומת הלב לניצחונותיו לכאורה, כשדווקא התוכן שמאחורי אותם ניצחונות היה מה שמבקרו העמיד בספק.
Aɴᴛ לא היה צריך להתחרות בקהל של סמית'. הוא היה צריך להמשיך לשאול מה האהדה שלו מוכיחה.
סמית' היה חופשי לענות. החשבון המאומת שלו יכול היה להגיב. הטיעונים שלו יכלו לדבר בעד עצמם.
הוא שלח את הקוראים לתגובות.
