מצב הכינרת
מפלס הכנרת נמצא באחת הירידות החמורות ביותר בתולדותיו של הים הקטן, ועומד על כ213.43- מטרים מתחת לפני הים, שזה 43 ס״מ מתחת לקו האדום התחתון. החורף של שנת 2023 – 2024 היה גשום במיוחד ומילא את הכנרת, ומכך החליטו להגביר את כמות שאיבת המים מהכנרת, בין היתר בגלל מלחמת חרבות ברזל ושיקולים כלכליים.
למרות שיש למדינת ישראל יכולת להתפיל מי ים, שאיבת מים מהכנרת היא האופציה הכי זולה. אך מקבלי ההחלטות לא לקחו בחשבון ששנת 2024 – 2025 תהיה שנת בצורת, וההצטלבות של נסיבות הללו מובילים אותנו למצב הנוכחי, שהוא בעיתי ביותר.
התפלת מים בישראל
הרעיון להשתמש בהתפלת מים כפתרון בקנה מידה ארצי החל בשנות ה-90, מתקן ההתפלה הראשון בישראל נבנה ונכנס לפעולה בשנת 2005. עם הזמן נבנו עוד מתקנים וכרגע לפי מרכז טאוב ישנם שבעה מתקני התפלה פעילים, כולל שורק ב׳ שנכנס לפעולה חלקית בחודש מרץ 2025.
כל אלו מספקים יחדיו בערך כ-700 מיליון קוב מים בשנה, זאת לא כולל מתקני התפלה נוספים המספקים מים מליחים (Brackish Water) המשמשים לתעשייה וחקלאות. לפי המרכז לחקר המים כ-75% מכלל הצריכה העירוני מסופקים על ידי מים מותפלים, ויעד הממשלה לשנת 2030 מכוון לייצור של כ1.1 מיליארד קוב מים בשנה.
נתונים אלו הם בהחלט מעודדים, רק יש לקחת בחשבון השלכות סביבתיות, שכן תהליך ההתפלה דורש אנרגיה רבה ומייצר פסולת מלוחה, והשלכות כלכליות, שכן בניית המתקנים ותהליך ההתפלה עולה הרבה מאוד כסף ועלות זו בסופה מתגלגלת אל הצרכן. כמו כן מתקני ההתפלה הן מטרות רגישות מבחינה ביטחונית, ופגיעה בהם יכולה להוביל להשלכות מאוד קשות למדינת ישראל ולאזרחיה.
פרויקט הזרמת המים המותפלים לכינרת
בשנת 2018 החלה מדינת ישראל בעבודות בניית פרויקט ״נשא המים״ או ״המוביל ההפוך״ (Reverse Carrier). פרויקט זה הינו הזרמת מים מותפלים מהים התיכון אל הכינרת דרך נחל צלמון. הפרויקט, בעלות של 269 מיליון דולר, יצא לפועל בשנת 2022, ובאמצעות צנרת באורך של כ-150 ק״מ מזרימים מים מותפלים ממתקני ההתפלה היישר לכינרת. פרויקט המוביל ההפוך מיועד להוביל עד כ-120 מיליון קוב מים בשנה בפעילות אופטימלית והזרמה מרבית.
זה נשמע כמו כמות מאוד גדולה של מים, אך זה פחות מהממוצע הרב השנתי של שאיבת מים מהכנרת, העומד על כ-200 מיליון קוב. כמו כן, בשנת 2023 – 2024 הגשומה, שאבו 25% יותר מהממוצע, כ-250 מיליון קוב מים, וביחד עם שנת בצורת שהגיעה, צנח מפלס הכינרת לשיאים שלא ראינו כמותם שנים. הזרמת המים כרגע היא נמוכה ואינה מתקרבת לשיאה האופטימלי ויכולה לתרום לעלייה של כ-6 ס״מ בשנה, מה שלבדו אינו משנה את פני מצב הכינרת, וכרגע אין וודאות לזמן בו יגיע הפרויקט ליעילות מרבית.
לסיכום
מצב מפלס הכינרת מעורר דאגות ודורש הערכות בהתאם. עלייה ביכולת ההתפלה בשילוב הגברת ההזרמה לכינרת והפחתת שאיבת המים יכולה עם הזמן, לשנות את פני התמונה ולספק למדינת ישראל ואזרחיה ביטחון מבחינת גישה למי שתייה ובנוסף למנוע ולתקן נזקים סביבתיים ואקולוגיים הנגרמים לאזור כולו עקב ההתייבשות המואצת. עם זאת, אנחנו עדיין תלויים בשערי שמיים.
שינוי האקלים וההתחממות הגלובלית לא מספקת לנו ביטחון בנושא הזה, וזה נושא שנמצא הרבה מעבר למדינת ישראל לבדה. אף על פי כן, ידענו בעבר שנות בצורת קשות יותר, היו תקופות בהן הכינרת הייתה במפלס נמוך יותר מזה הנוכחי והיא התמלאה בחזרה. נותר לנו להמשיך לעשות כמיטב יכולתנו ולהתפלל לשנים גשומות וטובות.
קרדיט תמונה: romansigaev / freepik
