ישראל הציגה לארה״ב מודיעין על שיקום חמאס וסירובו להתפרק מנשק, לפי דיווח

בכירים בצה״ל הציגו לעמיתיהם האמריקנים מידע מודיעיני שלפיו חמאס משקם את כוחותיו ברצועת עזה ואינו מתכוון למסור את נשקו, כך דיווח היום, יום חמישי, עיתון הארץ. ההערכה, שעליה דיווח גם טיימס אוף ישראל, מציבה את ההיערכות של ארגון הטרור למלחמה נוספת במוקד הדיונים המתנהלים על עתידה של הרצועה ועל הסידורים הביטחוניים בה.

לפי מקורות המעורים במידע שצוטטו בהארץ, המודיעין הוצג לגורמים האמריקנים בימים האחרונים והועבר גם לדרג המדיני בישראל. המסר המתואר בדיווח חורג ממחלוקת על לוח הזמנים למסירת הנשק: גורמי הביטחון בישראל מעריכים שחמאס כלל אינו מתכוון לשתף פעולה עם גוף בינלאומי שיופקד על שינוי המציאות הביטחונית בעזה ועל יישום ההסדר המוצע.

ההערכה שהוצגה בוושינגטון

על פי הדיווח, גורמי הביטחון הישראליים סבורים שכדי לפרק את חמאס מנשקו יהיה צורך בהפעלת כוח צבאי. מדובר בהערכה הנוגעת לכוונות של ארגון הטרור ולאפשרויות ההתמודדות עמו, ולא בהודעה על אישור של מבצע חדש. הדיווח לא כלל מועד לתחילת פעולה ולא חשף תוכנית צבאית מוסכמת בין ישראל לארצות הברית.

ההבחנה הזאת משמעותית בשעה שוושינגטון מבקשת לקדם הסדר רחב יותר לרצועת עזה. תהליך הנשען על מסירת נשק מרצון מחייב את חמאס להסכים לוותר על הכוח החמוש שבידיו. המודיעין שתואר בהארץ מערער על הנחת היסוד הזאת ומציב במישרין את שאלת האכיפה בפני הגורמים האמריקנים העוסקים בגיבוש השלב הבא של ההסדר.

המנהרות ואמצעי הלחימה במרכז

הארץ דיווח כי לפי הערכת צה״ל, חמאס שיקם חלק משמעותי מרשת המנהרות שלו באזורים שאינם נתונים לשליטת הצבא הישראלי וצבר בהם אמצעי לחימה. התשתיות הנמצאות מתחת לקרקע מוסיפות לעורר דאגה ביטחונית, משום שהן יכולות לאפשר למחבלים לנוע, לאחסן ציוד ולשמר יכולות מבצעיות שאינן גלויות למי שמתבונן בשטח מעל פני הקרקע.

הדיווח ציטט גם הערכה שלפיה בחמאס יש בין 30,000 40,000 פעילים. זהו אומדן מודיעיני, ולא ספירה פומבית ומתועדת של כוח אדם מאומן או יחידות לחימה מתפקדות. מספר הפעילים, אמצעי הלחימה, מבנה הפיקוד ומצב המנהרות הם רכיבים נפרדים של יכולת צבאית. נתון על היקף הגיוס לבדו אינו קובע את עוצמתו הכוללת של הארגון.

שאלת האכיפה מעכבת את ההסדר

לפי טיימס אוף ישראל, המאמצים שמובילה ארצות הברית להגיע להסדר כולל, שיכלול את פירוק חמאס מנשקו ואת נסיגת ישראל, נתקעו בשל מחלוקות על אופן ביצוע התהליך. הדיווח החדש מוסיף למבוי הסתום המדיני הערכה ביטחונית: הגורמים המצוטטים אומרים שהארגון נערך לשמור על נשקו גם בשעה שהמשא ומתן על עתיד הרצועה נמשך.

הארץ דיווח עוד כי מערכת הביטחון בישראל מעריכה שחמאס ביסס מחדש את שלטונו בשטח הנתון לשליטתו, בלי שניצב מולו גורם פנימי המערער עליו באופן אפקטיבי. בהערכה הזאת, שליטה פוליטית והחזקה בנשק קשורות זו בזו. העברת סמכויות אזרחיות לגוף אחר לא תוכיח, בפני עצמה, שארגון הטרור ויתר על היכולת לאיים על ישראל.

מבחן ביטחוני לאחר טבח 7 באוקטובר

המלחמה החלה בטבח 7 באוקטובר בשנת 2023, כאשר חמאס הוביל את ההתקפה על דרום ישראל וחטף בני ערובה לתוך רצועת עזה. מניעת שיקום היכולת של הארגון לבצע מתקפה נוספת היא הסוגיה הביטחונית העומדת מאחורי הדיון בפירוקו מנשק. הפסקת אש ופירוק של מערך טרור צבאי הן מטרות שונות, גם כאשר מנסים להשיגן באותה מסגרת מדינית.

התדרוך המתואר בדיווח מציב אפוא בפני וושינגטון שאלה מעשית: איזה מנגנון יבטיח שאמצעי הלחימה, המנהרות ורשתות הפיקוד החמושות אכן יחדלו לתפקד? התשובה תשפיע הן על המשא ומתן והן על התכנון הביטחוני של ישראל. ההתפתחות המרכזית כעת היא האזהרה המודיעינית שנמסרה לארצות הברית, והצבת כוונות חמאס והאמצעים לאכיפת פירוקו מנשק על סדר היום.