חמאס מאיים על ישראל ב-7 באוקטובר נוסף באמצעות נציג האו"ם בעזה
בכירי חמאס ניצלו את משרדו של המתאם ההומניטרי של האו"ם בעזה כדי להעביר לישראל אזהרה: ארגון הטרור טוען שהוא ערוך לבצע טבח נוסף כמו ב-7 באוקטובר, בכל מקום שבו תיפתח הזדמנות.
המסר הגיע להנהגה המדינית והביטחונית הבכירה בישראל במסמך כתוב דחוף, ימים ספורים לפני שהישראלים ייגשו לקלפיות ב-27 באוקטובר. הוא נחשף לראשונה ביינט ב-22 באוקטובר, ובהמשך שודר קטע מהמסמך בחדשות 13.
איום שהועבר דרך האו"ם
לפי הגרסה הישראלית, בכירי חמאס נפגשו עם ד"ר ראמיז אלאקבארוב, המתאם ההומניטרי של האו"ם, במשרדו בעזה וביקשו ממנו להעביר את המסר שלהם. ב-21 באוקטובר נפגש אלאקבארוב עם אלוף יורם הלוי, ראש מתאם פעולות הממשלה בשטחים (מתפ"ש), הגוף הישראלי שמתאם את הנושאים האזרחיים בעזה. הלוי העביר את האזהרה לראש הממשלה בנימין נתניהו ולשר הביטחון ישראל כ"ץ, ומתפ"ש אישר את הדברים.
האיום היה בוטה. חמאס הודיע כי הוא ערוך לחזור על מתקפה כמו ב-7 באוקטובר בישראל, ביהודה ושומרון ובחו"ל. גורמים ישראליים תיארו זאת כאזהרה חריגה וחסרת תקדים, שהועברה בערוץ של האומות המאוחדות. חמאס הכחיש לאחר מכן ששלח את המסר, ולשכתו של אלאקבארוב הכחישה כי נפגש עם בכירי חמאס בביקורו האחרון.
מדוע חמאס מתפרץ
חמאס קשר את האיום לשלוש התפתחויות: פעילות צה"ל בעזה, השינויים בקו הצהוב והחלטת הרשות הפלסטינית לבטל את הבחירות הפלסטיניות. במסר התלוננו מנהיגי חמאס כי הצעדים האלה שוחקים את שליטתם בשטח, והבהירו כי לא ישלימו עם כך.
הקו הצהוב מסמן את הגבול בין החלק של עזה שבידי צה"ל לבין האזור שבו חמאס עדיין פועל. כל הזזה של הקו מצמצמת את השטח שבשליטת ארגון הטרור. מבחינת חמאס, איבוד שטח פירושו איבוד האוכלוסייה שממנה הוא גובה מסים, שממנה הוא מגייס ושמאחוריה הוא מסתתר.
ארגון טרור במצוקת מזומנים
האיום מגיע בזמן שחמאס נתון במשבר כלכלי עמוק. לפי הערכות מערכת הביטחון, הארגון זקוק לכ-90 מיליון שקל בחודש, כ-29 מיליון דולר, כדי לשלם משכורות לכ-30,000 פעילים בממוצע של כ-3,000 שקל לכל אחד. חלק ניכר מהכסף שזרם בעבר לעזה נחסם, ותשלום המשכורות למחבלים בזמן נעשה קשה יותר.
במקביל, ישראל הגבירה את התקיפות הממוקדות נגד מחבלי הנוח'בה, יחידת העילית שהובילה את הפלישה ב-7 באוקטובר, ונגד מפקדים בכירים בחמאס. לפי הערכות בישראל, לחמאס אין כל כוונה לוותר על נשקו, והוא ינסה לעכב כל דרישה לפירוק מנשק ככל שיוכל. סירובו של חמאס להתפרק מנשקו נותר המכשול המרכזי בפני כל הסדר יציב בעזה.
כוננות ביטחונית גבוהה לפני יום הבחירות
ישראל אינה מקלה ראש באזהרה. צה"ל הודיע על הגבלות ביהודה ושומרון ובבקעת הירדן סביב הבחירות. ב-25 וב-26 באוקטובר נאסרה כניסת פועלים פלסטינים ליישובים ישראליים, למעט חריגים מצומצמים. ביום הבחירות, 27 באוקטובר, ההגבלות מתרחבות גם לאזורי התעשייה, וכל המעברים היבשתיים ייסגרו עד לאחר ההצבעה.
צה"ל גם פתח ב-25 באוקטובר בתרגיל מתוכנן מראש בן יומיים בצפון ובמרכז הארץ, שבו מתרגלים כוחות היבשה וחיל האוויר הגנה מפני מתקפות בכמה זירות בו זמנית. הצבא הודיע לתושבים כי צפויה תנועה מוגברת של כלי טיס וכלי רכב, והדגיש כי התרגיל נקבע מראש במסגרת תוכנית האימונים לשנת 2026.
מה המשמעות של 7 באוקטובר נוסף
ב-7 באוקטובר 2023 פרצו מחבלי חמאס ושותפיהם את גדר הגבול של עזה ופלשו לדרום ישראל. הם רצחו כ-1,200 בני אדם בבתיהם, בקיבוצים ובפסטיבל המוזיקה נובה, וחטפו 251 בני ערובה לעזה. זה היה היום הקטלני ביותר ליהודים מאז השואה.
עבור הישראלים, הבטחה לחזור על אותו יום איננה רטוריקה. זה אותו ארגון, אותה תרבות הנהגה ואותה מטרה מוצהרת. שלוש שנים אחרי הטבח, חמאס אומר זאת עכשיו בגלוי, דרך האומות המאוחדות. המסר מבהיר מדוע ישראל עומדת על כך שחמאס יפורק מנשקו ויורחק מהשלטון בעזה, ומדוע צה"ל שומר על דריכות בזמן שהמדינה הולכת לקלפי.
