פורום הבינה המלאכותית החדש נפתח בדיון על עבודה והכנסה

הנשיא יצחק הרצוג כינס ב-3 בנובמבר את מפגש הפתיחה של פורום "מעבר לבינה". הדיון הראשון עסק בשינויים שבינה מלאכותית עשויה לחולל בתעסוקה, בהכנסה ובביטחון הכלכלי.

היוזמה משותפת לבית הנשיא, למטה הלאומי לבינה מלאכותית במשרד ראש הממשלה ולמכון מוזאיק למדיניות בינה מלאכותית. במפגש הראשון הוצב הקשר שבין עבודה להכנסות משקי הבית לצד שאיפתה של ישראל להוביל בטכנולוגיות מתקדמות.

פורום שעוסק בפרנסה

בית הנשיא מסר כי המפגש עסק בחוסן הכלכלי והחברתי, בשוק העבודה העתידי ובאפשרות להבטיח קיום בכבוד בתקופה של שינוי תעסוקתי. השתתפו בו ראש המטה הלאומי לבינה מלאכותית ארז אסקל ויו"ר מכון מוזאיק דניאל שרייבר.

את הפורום מובילה ראשת הסגל של הנשיא, עדיה ליבוביץ' טובה. נציגי ממשלה, אקדמיה, עסקים וחברה אזרחית אמורים להשתתף בדיון מתמשך ובגיבוש עקרונות מנחים.

הרצוג קרא להפוך את ההובלה בבינה מלאכותית לחלק מהתפיסה האסטרטגית של ישראל. אסקל מסר שהפורום יפרסם עקרונות להתייחסות הציבור, כך שגם מי שאינם משתתפים במוסדות המעורבים יוכלו לתרום לדיון.

מה המעסיקים כבר דיווחו

נתונים קודמים מעניקים לדיון בתעסוקה נקודת מוצא מוחשית. סקר שפרסמה רשות החדשנות בינואר 2026 מצא כי בינה מלאכותית משנה את שיטות העבודה, בעוד שהשפעתה הישירה על היקף התעסוקה הכולל הייתה מוגבלת באותה עת.

את הסקר ערכה חברת צבירן בדצמבר 2025, והוא כלל 263 מעסיקים מ-192 חברות טכנולוגיה. כ-52% מהחברות דיווחו על הטמעה משמעותית של כלי בינה מלאכותית בעבודה הטכנולוגית, ו-43% השתמשו בהם גם בתחומים אחרים, בהם שיווק, מכירות ותפעול.

עוד נמצא כי 42% העסיקו עובדים בתפקידים ייעודיים לבינה מלאכותית, ובהם חוקרים, מהנדסי בינה יוצרת, מומחי הטמעה ומנהלי תאימות. הממצאים מתארים תמונת מצב מוקדמת של התנהלות החברות ומאפשרים לפורום לבחון כיצד הכישורים והתפקידים משתנים עם הזמן.

הכשרה לצד כוח מחשוב

ביולי הציג אסקל רכיבים מהתוכנית הלאומית לבינה מלאכותית בפני ועדת משנה בכנסת. לפי הודעת הכנסת, פותחה תוכנית הכשרה לכארבעה מיליון עובדים, לצד תוכניות ללימודי אוריינות בינה מלאכותית בכיתה ח' ולפתיחת מסלולי תואר נוספים באוניברסיטאות.

ההצעות מציבות את הכנת העובדים לצד התשתיות הנדרשות להפעלת הטכנולוגיה. הן מתחברות גם לשאלת החינוך לבינה מלאכותית ולסייבר: אילו כישורים נחוצים לאנשים לפני שהמערכות החדשות הופכות לשגרה בבתי הספר ובמקומות העבודה.

באותה הצגה נקבע יעד לאומי של 100,000 מעבדי בינה מלאכותית שיוקמו בידי המגזר הפרטי לאורך כמה שנים, כשהמדינה תשמש לקוחה. המספר הוצג כיעד בתוכנית, ולא כקיבולת שכבר הותקנה.

אבטחה והתקציב הבא

אסקל מנה את הסייבר והבינה המלאכותית הבטוחה בין התחומים שבהם ישראל שואפת להוביל. לכן שאלות של אבטחת בינה מלאכותית עומדות לצד עבודת הפורום על ההשפעות החברתיות והכלכליות.

בדיון ביולי העריך כי יישום התוכנית ידרוש כחמישה מיליארד שקל בשנה. לדבריו, תוכנית רב שנתית מפורטת עם יעדים מדידים אמורה להסתיים עד סוף 2026, לקראת תקציב המדינה לשנת 2027.