דיווח: חיזבאללה קיבל 200 מיליון דולר מאיראן; ארה״ב מכחישה
שני מקורות תיארו העברת מזומנים בספטמבר ועמלת תיווך חריגה. בוושינגטון טוענים שהכסף אינו קיים, ואילו חיזבאללה הודיע שהשיג מימון לתוכנית סיוע שתפורסם בהמשך.
חיזבאללה קיבל בספטמבר 200 מיליון דולר במזומן מאיראן, שנועדו לסייע למשפחות לבנוניות שנעקרו מבתיהן במלחמה עם ישראל. כך דיווחה Reuters ב-7 באוקטובר, מפי שני מקורות שלא זוהו ושלהם ידיעה ישירה על ההעברה. ארה״ב חלקה על הדיווח: דובר מחלקת המדינה טומי פיגוט אמר שהכסף אינו קיים והאשים את הארגון בהפצת סיפור כוזב על הזרמת כספים.
גורם בחיזבאללה מסר לסוכנות שהושג מימון, אך לא אישר את הסכום או את מקורו. איראן וממשלת לבנון לא הגיבו מיד לפניית Reuters. מדובר אפוא בדיווח שנוי במחלוקת, ללא מסמכי העברה שפורסמו לציבור.
עמלה של 20% על העברת המזומנים
שני המקורות אמרו שהמתווכים גבו עמלה של 20%, בשל הסיכון הכרוך בהעברת כספים לחיזבאללה. אחד מהם תיאר שיעור הגבוה פי ארבעה מהעמלה הרגילה.
העמלה המדווחת ממחישה את הקושי שבו נתקלת רשת המימון של הארגון, אך המקורות לא פירטו כיצד הגיעו המזומנים ללבנון. הם גם לא הבהירו אם העמלה נכללה בסכום של 200 מיליון דולר או שולמה בנפרד. לכן אין בדיווח בסיס לחישוב סכום נטו נמוך יותר שהתקבל בפועל.
תשלום מתוכנן למשפחות העקורות
המקורות תיארו תשלום ראשוני של 3,000 דולר למשפחה, עם עדיפות לתושבי כפרים שנהרסו או שאינם נגישים בשל שליטה ישראלית. אחד מהם העריך שכ-50 אלף משפחות נכללות בקבוצת העדיפות הזאת.
הגורם בחיזבאללה אמר שתוכנית החלוקה תפורסם בימים הקרובים, בלי לנקוב בתאריך. כבר בספטמבר דיבר מנהיג הארגון נעים קאסם על יוזמת דיור עבור אלפי עקורים, שתמומן באמצעות משאבים ותרומות העומדים לרשות הארגון.
להבטחה הזאת יש גם משקל פוליטי. Reuters ציינה שהסיוע והשיקום לאחר מלחמת 2006 סייעו לחיזבאללה לשמר את התמיכה בו. במלחמה האחרונה, לפי הדיווח, הגיע למשפחות העקורות סיוע מצומצם בהרבה. התשלומים המתוכננים חשובים אפוא גם למשקי הבית שממתינים לכסף וגם למעמדו של הארגון בקרב הציבור שעל תמיכתו הוא נשען.
לחץ על רשת המימון הרחבה
מימון איראני ממלא כבר שנים תפקיד מרכזי בפעילות חיזבאללה. בהודעה מאוקטובר 2019 ציין משרד האוצר האמריקני הערכה היסטורית שלפיה איראן סיפקה לארגון כ-700 מיליון דולר בשנה. זה אינו נתון על תקציבו הנוכחי. ב-6 בנובמבר 2025 טען המשרד שכוח קודס האיראני העביר לחיזבאללה יותר ממיליארד דולר מתחילת אותה שנה, בעיקר באמצעות חברות להמרת מטבע.
צעדים נוספים נועדו לצמצם את גישת הארגון לשירותים פיננסיים. ביולי 2025 הטיל משרד האוצר האמריקני סנקציות על שבעה בעלי תפקידים ועל גוף הקשורים למוסד הפיננסי אל-קרד אל-חסן, שבשליטת חיזבאללה. בהמשך אסר הבנק המרכזי של לבנון על מוסדות פיננסיים מורשים לקיים עמו קשרים עסקיים.
גם הפיקוח בנמל התעופה היה חלק מהלחץ. בפברואר 2025 החרימה לבנון 2.5 מיליון דולר מנוסע שהגיע מטורקיה. מקורות ל-Reuters אמרו שהכסף נועד לחיזבאללה, אך הודעת משרד האוצר הלבנוני לא ציינה את שם הארגון.
מדוע ישראל פועלת נגד הכסף
ישראל פעלה נגד רשתות מימון אחרות במסגרת מאמציה לפגוע בשיקום כוחו הצבאי של חיזבאללה. ב-1 ביולי 2026 הודיע משרד הביטחון על סנקציות נגד 37 ארנקי מטבעות דיגיטליים שבהם אותרו יותר מ-24 מיליון שקל. לטענת המשרד, הארנקים השתייכו לרשת מימון של משמרות המהפכה ששירתה את חיזבאללה וארגונים נוספים.
המקרים הקודמים מסבירים את החשש הביטחוני מהתחדשות המימון האיראני. הם אינם מוכיחים שכספי ההעברה שעליה דווח כעת יועדו לנשק. הייעוד שתיארו מקורות Reuters היה סיוע למשפחות עקורות.
באוגוסט 2025 הטילה ממשלת לבנון על הצבא לגבש תוכנית לריכוז הנשק בידי המדינה, מדיניות שחיזבאללה דחה. התגובה האמריקנית הנוכחית קושרת בין הלחץ הכספי על הארגון לבין תמיכה בשיקום באמצעות ממשלת לבנון. מבחינת המשפחות הממתינות, ההתפתחות המעשית הבאה תהיה פרסום תוכנית החלוקה: מי זכאי, מתי ישולם הכסף וכיצד יגיע אליהן.
