ישראל תצביע ב-27 באוקטובר: מה יקבעו הבחירות לכנסת
הבחירות לכנסת ה-26 יתקיימו ביום שלישי, 27 באוקטובר 2026, לפי משרד הפנים. שלושה שבועות לפני ההצבעה, זהו מועד ברור בלוח השנה הלאומי. הרכב הכנסת הבאה והרכב הממשלה שתקום בעקבותיה עדיין אינם ידועים.
הודעת המשרד, שפורסמה ב-31 במאי, מציינת במפורש את 27 באוקטובר כיום הבחירות. אותו מועד מופיע גם בשירות הרשמי לאיתור קלפי, שמאפשר לאזרחים למצוא את המקום שאליו שובצו להצבעה.
לקוראים העוקבים אחר ישראל מחו״ל חשוב להבחין בין השלבים: האזרחים יבחרו כנסת. לא תתקיים הצבעה נפרדת וישירה לראשות הממשלה, והבחירות עצמן אינן קובעות אילו מפלגות יישבו יחד בממשלה.
הצבעה ארצית אחת, 120 מושבים
בהסבר הרשמי של הכנסת מתוארת שיטת הבחירות כיחסית וארצית. הבוחרים מצביעים לרשימת מועמדים, וחלוקת 120 מושבי הכנסת נקבעת לפי הקולות הכשרים שקיבלו הרשימות הזכאיות לייצוג.
אחוז החסימה עומד על 3.25 אחוזים מהקולות הכשרים. רשימה נדרשת להגיע לרף הזה כדי להשתתף בחלוקת המנדטים. לכן יחסי הכוחות בין המפלגות תלויים גם בתמיכה בכל אחת מהן וגם בזהות הרשימות האחרות שיעברו את אחוז החסימה.
הכנסת מציינת כי המסגרת נשענת על חוק יסוד: הכנסת ועל חוק הבחירות לכנסת. במסגרת זו משקל הקולות שווה והבחירה בפרלמנט ישירה, ללא חבר אלקטורים. מכיוון שהמדינה כולה היא אזור בחירה אחד, יחסי הכוחות נקבעים ברמה הארצית ולא באמצעות מנצחים נפרדים במחוזות גאוגרפיים.
אפשר לברר את מקום ההצבעה
משרד הפנים מפעיל שירות מידע רשמי שמאפשר לאזרחים לברר היכן הם משובצים להצבעה. הודעת הבחירות מסבירה גם את נושא פנקס הבוחרים ואת תנאי הזכאות, ובהם אזרחות ישראלית והגעה לגיל 18 לא יאוחר מיום הבחירות.
המועד האחרון שפרסם המשרד לעדכון כתובת לצורך הבחירות היה 3 בספטמבר. המועד הזה כבר חלף. לכן מי שעבר דירה לאחרונה צריך לבדוק את פרטי הקלפי הרשמיים, ולא להניח שכתובת מגורים חדשה קובעת בהכרח את מקום הצבעתו.
חשאיות ההצבעה היא עיקרון יסודי נוסף. הכנסת מסבירה כי ההצבעה נערכת בפרטיות, מאחורי פרגוד, כדי להגן על הבוחרים מפני לחץ הנוגע לבחירתם. האזרחים בוחרים רשימה בהליך חשאי, בלי לפרסם את העדפתם הפוליטית בקלפי.
ועדת הבחירות המרכזית מפקחת על הבחירות לכנסת. לפי ההסבר המוסדי של הכנסת, בראש הוועדה עומד שופט מכהן בבית המשפט העליון וחבריה מייצגים את הסיעות. הוועדה מספקת את המסגרת הארגונית להצבעה הארצית, ואילו משרד הפנים מספק מידע רשמי על פנקס הבוחרים ועל מקומות ההצבעה.
קודם כנסת, אחר כך ממשלה
בית הנשיא מסביר כי הליך הרכבת הממשלה כולל התייעצויות עם נציגי הסיעות. לאחר מכן הנשיא מטיל את התפקיד על חבר כנסת שהסכים לקבלו. מספר המושבים נעשה מרכיב מרכזי במשא ומתן, אך הבחירות לבדן אינן משלימות את התהליך.
ההסבר המוסדי של הכנסת מציין תקופה ראשונית של 28 ימים לחבר הכנסת שעליו הוטלה מלאכת הרכבת הממשלה. בית הנשיא מתאר את ההתייעצות עם הסיעות כחלק מזיהוי חבר הכנסת שיוכל לקבל את המשימה. לאחר תרגום הקולות למושבים, התמיכה הפרלמנטרית בממשלה החדשה הופכת אפוא לשאלה המוסדית הבאה.
לכן אין לתאר את 27 באוקטובר כמועד שנקבע לחילופי ממשלה. זהו היום הרשמי לבחירת הכנסת הבאה. זהות הקואליציה, ההסכמים בין חבריה והחלטות המדיניות שלה תלויים בהתפתחויות שיבואו בהמשך.
המועד שצריך לסמן
בישראל יקבעו הבחירות את הייצוג הפרלמנטרי שבמסגרתו מתקיימים החקיקה, הפיקוח והליך הרכבת הממשלה. לקהל בחו״ל, הבנת הרצף המוסדי הזה חיונית לקריאה מדויקת של כותרות ליל הבחירות.
תפקידי הכנסת אינם מסתיימים בהרכבת הממשלה. בהסבר הרשמי על עבודתה מתוארים הדיונים בדוחות מבקר המדינה בוועדה לענייני ביקורת המדינה ובמליאה. דוחות אלה עשויים לעסוק בגופי ממשלה, ברשויות מקומיות ובצבא. לכן הייצוג שייבחר ב-27 באוקטובר יעצב גם את המוסד שמפקח על הפעלת הסמכות הציבורית.
