בריאות הנפש בצל השביעי באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל
בריאות הנפש הופכת לנושא רלוונטי יותר ויותר ככל שעובר הזמן, לצערנו ולשמחתנו. אירועי השביעי באוקטובר והמלחמה שפרצה בעקבותיהם, העלו שלב באופן ההתייחסות של אנשי מקצוע, מתמודדי נפש ומשפחותיהם והחברה בכלל, לנושא החשוב הזה.
תמונת מצב
נכון לספטמבר 2025, כ-62 לוחמים שמו קץ לחייהם, וכנראה שמספר הקורבנות עלה מאז. כ-11,000 חיילים, הוכנסו למסגרות שיקום נפשי, וסקר של מבקר המדינה (אפריל 2024) מעריך כי 900,000 איש סובלים מתסמינים בינוניים ואקוטיים של פגיעה נפשית ואינם פנו לטיפול. מערכת בריאות הנפש הייתה על כרעי תרנגול עוד הרבה לפני השביעי באוקטובר.
הזנחה של שנים גרמה לקריסה ואי יכולת לתת מענה הולם במצבים נפשיים קריטיים בהם זמן תגובה והיענות משחק תפקיד גורלי. משך זמן המתנה לקבלת מענה מוערך ביותר מחצי שנה. בזמן הזה, נפגעים ללא עורף משפחתי תומך ובעל יכולת כלכלית לממן טיפולים פרטיים, מוצאים את עצמם נטושים ומוזנחים, ובמצב קשה מאוד כבר מלכתחילה, שמדרדר מיום ליום.
סוגי הפגיעות
הפרעות ותסמינים שתועדו כוללים הפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD), דיכאון מג׳ורי מתמשך, הפרעות חרדה לרבות חרדה כללית והתקפי חרדה, הפרעות שינה, סיוטים, רגישות יתר (Hypersensitivity / Hypervigilance) והפרעת הימנעות (Avoidant Behavior / Avoidance Disorder) ששני האחרונים יכולים להופיע לרוב כתסמינים של הפרעת דחק פוסט-טראומטית.
כמו כן תועדו הפרעות שימוש לרעה בחומרים משני מצב רוח ותודעה, וכן התפתחותם להתמכרות, ואובחנה עלייה במצבי סיכון לאובדנות ובחשיבה אובדנית. רק בין ינואר 2024 ליולי 2025 תועדו 279 ניסיונות אובדניים של חיילים המוגדרים בינוניים וחמורים, ואלו אינם כוללים את כל שאר המתמודדים עם אובדנות ומחשבות אובדניות. חשוב להדגיש שלאור הממדים הנרחבים של הפגיעה באוכלוסייה מאז השביעי באוקטובר, ישנם נפגעים אקוטיים גם באוכלוסייה האזרחית וגם באוכלוסייה הצבאית.
מקורות טיפול ותמיכה
ישנם מקורות טיפול ותמיכה שונים בהם אפשר להיעזר, עמותות אזרחיות עצמאיות שונות מספקות תמיכה קהילתית בצורה של קווי חירום, תמיכה טלפונית, קבוצות תמיכה וטיפול קצר מועד. בתי חולים פסיכיאטרים ומרפאות בריאות הנפש בקהילה מספקים תמיכה וטיפולים אינטנסיביים, למרות שישנן בעיות במשך זמן ההמתנה הארוך, בתיאום ובהעברת האחריות בין המסגרות השונות לבין עצמן.
באשר לחיילים, צה״ל הרחיב את מערך התמיכה אך גם שם ישנם קשיים וכשלים ביישום וטיפול ארוך טווח. ישנם גם התאגדויות עצמאיות של אזרחים וקהילות שהקימו מרכזי שיקום מיזמים טיפוליים הכוללים קבוצות תמיכה, פעילויות תעסוקה, טיפול באומנות מוזיקה ועוד.
שיטות טיפול יעילות
ישנן מספר שיטות מהמחקר והפרקטיקה שיושמו בישראל מאז השביעי באוקטובר שנמצאו יעילות. עזרה ראשונה פסיכולוגית (PFA) המספקת מענה מיידי ראשוני כגון מתן תחושת יציבות, מידע שימושי חשוב והפניות לעזרה מקצועית, נמצאה כיעילה בשלב הראשוני של התהליך. כמו כן, טיפולי קוגניטיביים התנהגותיים (CBT) מכווני טראומה וטיפולים כגון EMDR, יעילים בהפחתת התסמינים הפוסט טראומטיים וכמו כן בהתמודדות איתם.
טיפולים קבוצתיים ומתן דגש על עורף קהילתי מעניקים תחושת שייכות, הבנה, ומספקים תמיכת עמיתים מעשית ורבת ערך. כמו כן, דגש על טיפול רב שכבתי ויצירת מעטפת טיפול ושיקום מוכיחה את עצמה ומספקת מענים מותאמים ביחס למצבים השונים של הנפגעים, וכך יכולה להגיע למגוון רחב יותר של מטופלים המקבלים מענה, כל אחד בהתאם לצרכיו האישיים.
לסיכום
נושא בריאות הנפש הוא רלוונטי היום יותר מאי פעם, עקב ההזנחה שקדמה לאסון שפקד אותנו בשביעי באוקטובר היו לא מעט קשיים, בעיות וחסכים במתן עזרה אופטימלית. עם זאת, צריך להסתכל גם על האספקטים החיוביים. אזרחים ובעלי מקצוע הקימו ומקימים פתרונות ומענים עצמאיים, ואנשים העובדים בסקטור הציבורי וצבאי עושים את מירב מאמציהם לשפר את מערכות השיקום.
בלי תקציבים מהמדינה וכוח אדם נוסף יהיה לעובדים הציבוריים מאוד קשה לעשות זאת, ואם אתם נתקלים בקשיים בקבלת טיפול ומיצוי זכויות, תדעו שהעובדים עושים את המקסימום ואת המעל ומעבר במה שניתן להם. נותר לנו לקוות ולפעול לכך שמערך בריאות הנפש יקבל שדרוג משמעותי מבחינת תקציבים, תשתיות וכוח אדם. בעזרת השם, נעבור גם את זה.
