ברלין זכרה את קורבנות 7 באוקטובר: כ-1,700 התכנסו בכיכר בבל
שלוש שנים למתקפת חמאס, בבירת גרמניה נערכו טקס זיכרון מרכזי, מיצב של 500 כיסאות ריקים ותפילה משותפת לבני דתות שונות. מנהיגים גרמנים קראו לפעול נגד האנטישמיות.
כ-1,700 בני אדם התכנסו בכיכר בבל בברלין ב-7 באוקטובר 2026, לציון שלוש שנים למתקפת חמאס על ישראל ולזכר קורבנותיה. שגריר ישראל רון פרושאור ושר הפנים הגרמני אלכסנדר דוברינדט השתתפו בטקס, שבו הדלקת נרות ונאומים חיברו בין הזיכרון לבין ביטחונם של יהודי גרמניה כיום.
מספר המשתתפים הוא הערכת המשטרה שפורסמה ביודישה אלגמיינה. לצד האירוע המרכזי נערכו ברחבי הבירה אירועי הנצחה נפרדים, ממיצב בשער ברנדנבורג ועד תפילה בכנסייה במערב העיר.
זיכרון במקום שבו נשרפו ספרים
לכיכר בבל משמעות היסטורית מיוחדת. ב-10 במאי 1933 שרפו בה הנאצים ספרים. כיום ניצבת מתחת לרחבת הכיכר אנדרטה ובה מדפי ספרים ריקים, המנציחה את ההרס.
דוברינדט אמר בטקס כי כל תקיפה אנטישמית מחזקת את נחישותו לעמוד לצד יהודי גרמניה ולצד ישראל. גם התוכנית שפורסמה לקראת האירוע קשרה במפורש בין זכר הקורבנות, החטופים, השורדים ומשפחותיהם לבין המאבק בטרור ובאנטישמיות.
המסר נשמע גם בפרלמנט. נשיאת הבונדסטאג יוליה קלקנר אמרה כי יהודים חייבים להיות מסוגלים לחיות בגרמניה בחופש ובביטחון, והזהירה מפני ניסיונות של קיצונים להפוך את הכתמתם של יהודים לדבר שבשגרה.
כיסאות ריקים ותפילה משותפת
בשער ברנדנבורג הציב איגוד הסטודנטים היהודים בגרמניה 500 כיסאות ריקים לצד שולחנות שעליהם תצלומי קורבנות 7 באוקטובר. המיצב המחיש את ההיעדר, בנפרד מהנאומים בכיכר בבל. בשעות הערב הוקרן דגל ישראל על השער.
בכנסיית הזיכרון על שם הקייזר וילהלם נערך אירוע הנצחה בין-דתי נפרד. הבישוף הפרוטסטנטי כריסטיאן שטבליין קרא למאבק משותף באנטישמיות. ברשימת המשתתפים שפרסמה הכנסייה נכללו גם הארכיבישוף הקתולי היינר קוך והרב אנדראס נחמה.
הקנצלר פרידריך מרץ שב והדגיש בהודעתו ליום השנה את מחויבות גרמניה לביטחונה ולקיומה של ישראל כלקח מהשואה. לצד זאת, תמך בהקמת מדינה פלסטינית לצד ישראל כדרך הטובה ביותר לשלום ולביטחון. הדברים מובאים בכתבה על מחויבותה של גרמניה לישראל.
הפגנה נפרדת בקרויצברג
במקום אחר בעיר השתתפו באותו ערב כמה מאות בני אדם בהפגנה פרו-פלסטינית נגד המלחמה בעזה, ברובע קרויצברג. גרטה תונברג נכחה בהפגנה זו, שהייתה נפרדת מאירועי הזיכרון.
יודישה אלגמיינה דיווח, מפי המשטרה, על כמה מעצרים בשל שימוש בסמלים אסורים, ובהם סמלי חמאס. הטענות נגעו למעשים מסוימים בהפגנה, ולא לכל המשתתפים. במוקד אירועי הזיכרון נשאר המסר שנשמע בכיכר ובפרלמנט: הנצחת הקורבנות מחייבת גם הגנה על החיים היהודיים בהווה.
