ישראל הודיעה על שותפות בפורום איי האוקיינוס השקט, בדגש על מים וחקלאות

ישראל התקבלה כשותפה לפורום איי האוקיינוס השקט, כך הודיע שר החוץ גדעון סער ב-20 באוקטובר. המהלך יוצר מסגרת לשיתוף פעולה בניהול מים, בחקלאות, בהסתגלות לשינויי אקלים ובתחומי פיתוח נוספים.

סער מסר כי מזכ"ל הפורום, ברון דיוואווסי ואקה, הודיע לו שמנהיגי מדינות האזור אישרו את בקשת ישראל בפגישתם בפלאו. לדבריו, הבקשה הוגשה במהלך ביקורו בפיג׳י ביוני.

המסגרת מעניקה לישראל ערוץ מוסדר לעבודה עם האזור. ב-21 באוקטובר דיווחה רשת 1News מניו זילנד כי מדובר בשותפות ענפית, המאפשרת קשר ברמת השרים, בעוד שהשותפות האסטרטגיות מקיימות קשר ישיר עם מנהיגי הפורום. מעמד השותפה אינו הופך את ישראל למדינה חברה בארגון האזורי.

מהבקשה ביוני להודעה באוקטובר

ההודעה המסכמת של הפורום קובעת כי מפגש המנהיגים בקורור שבפלאו נערך בין 31 באוגוסט ל-3 בספטמבר. היא מתעדת הסכמה על שיוך שותפים לשני מסלולים ועל העברת ההחלטות לידיעתם באמצעות המזכ"ל.

המסמך מתאר את המנגנון הכללי, אך אינו נוקב בשם ישראל בסעיף הרלוונטי. לפי 1News, המנהיגים הסכימו על שיוכה למסלול הענפי במפגש בספטמבר, והפרסום התעכב עד להודעה למדינות על המסלול שיועד להן.

מכאן ההבחנה בלוח הזמנים: 20 באוקטובר הוא מועד הודעתו הפומבית של סער. המקורות מציבים את דיוני המנהיגים מוקדם יותר, ולא בפסגה חדשה באוקטובר.

המים והחקלאות במוקד המעשי

התחומים שפירט סער כוללים ניהול מים, התפלה, חקלאות, שינויי אקלים, חדשנות ופיתוח בר-קיימא. לדבריו, ישראל והפורום יגבשו תוכנית פעולה ויקימו מנגנון למעקב אחר ביצועה.

מפגש בנושא שיתוף פעולה לפיתוח בסובה נותן הצצה לעבודה הנבחנת. סוכנות PINA/PACNEWS דיווחה ב-20 באוקטובר כי נציגי הפורום נפגשו עם דיפלומטים ישראלים כדי לזהות צרכים אזוריים ואפשרויות לסיוע מקצועי ולהכשרה.

במפגש השתתפו ואקה, שגרירת ישראל בפיג׳י ובמדינות איי האוקיינוס השקט מאיה ירון, וראש מש"ב, השגרירה עינת שליין. מש"ב היא סוכנות הסיוע הלאומית של ישראל לשיתוף פעולה בינלאומי. ביטחון המים היה בין הנושאים שעלו, לפי הדיווח.

ירון הדגישה את הצורך להקשיב למדינות האזור ולהתאים את המומחיות לצרכים שלהן. הדיון עסק בזיהוי צרכים ובסיוע אפשרי; הוא לא קבע שפרויקט מים או חקלאות מסוים כבר מומן או הושלם.

תוכנית הפעולה תגדיר את ההתחייבויות

מסמך הפורום קובע בחינה מחודשת של הסדרי השותפות לאחר שנה, וכן מסגרת דיווח ואחריותיות החל מ-2027. אלה הוראות הנוגעות למערכת השותפויות כולה, ולא מועד התחלה מאושר לפרויקט ישראלי.

בחומר הפומבי שנבדק לצורך הכתבה לא פורטו תקציב ייעודי לישראל, פרויקטים שנחתמו או לוח זמנים לביצוע. תוכנית הפעולה שעליה דיבר סער היא אפוא המסמך הבא שכדאי לעקוב אחריו: היא אמורה להבהיר אילו צרכים יהפכו להתחייבויות, מי יבצע אותן וכיצד תיבחן ההתקדמות.