צה"ל מתעדף היערכות למלחמת פתע, וזמיר מוקיר את הנגדת שהתריעה
בכנס מפקדים ב-4 באוקטובר קרא אייל זמיר להיערך למלחמת פתע והוקיר את נגדת המודיעין שהתרעותיה קדמו למתקפת חמאס.
הרמטכ"ל, רב-אלוף אייל זמיר, הציב את ההיערכות למלחמת פתע בעדיפות תכנונית מרכזית בכנס שנערך ב-4 באוקטובר לבחינת לקחי 7 באוקטובר, ובמקביל הוקיר נגדת מודיעין שהתריעה כי חמאס ערוך למתקפה גדולה.
לשילוב הזה הייתה משמעות: הצבא דן הן ביכולתו להגיב כשהוא מופתע והן באופן שבו הוא מטפל במידע שעשוי למנוע הפתעה. הוקרת נגדת ושינוי המערכת שדחתה את אזהרתה הן משימות שונות.
הוקרה על התרעה שלא זכתה למענה
רב-נגד ו', המזוהה בציבור באות הראשונה של שמה בלבד, משרתת ביחידת מודיעין האותות 8200. Israel.com, בהסתמך על דברי הצבא ועל דיווחים מאותו זמן, תיאר את התרעתה כעדות לכך שחמאס היה ערוך למתקפת פתע רחבה. האתר הבחין בין ההתרעה עצמה לבין ההחלטות שקיבלו בהמשך קציני מודיעין בכירים.
The Times of Israel דיווח כי קציני מודיעין בכירים דחו את התרעתה שלפיה לארגון הטרור חמאס הייתה תוכנית תקיפה ברורה. זמיר העניק לה תעודת הערכה בכנס בבסיס גלילות, שבו השתתפו קצינים מדרגת תת-אלוף ומעלה.
ההוקרה מעניקה לדיון בתרבות הצבאית דוגמה מוחשית. השאלה אינה רק אם ארגון מאפשר למישהו להעלות חשש, אלא אם מידע הסותר את ההערכה המקובלת נבחן ברצינות לפני שמתקבעת החלטה.
יותר כוחות, ומקום לדעה אחרת
בדברים שדווחו בחרדים 10, טען זמיר כי העומק הגיאוגרפי המוגבל של ישראל והאיומים בכמה זירות מחייבים צבא גדול יותר. הוא קשר את ההרחבה המוצעת להתרחבות המשימות ולצורך בשולי ביטחון רחבים יותר.
הוא תיאר את ו' גם כדוגמה לאומץ לב מקצועי ומחשבתי. לדבריו, מפקדים חייבים להתנגד לתרבות המתגמלת הסכמה ומדכאת חשיבה ביקורתית, ולדרוש חופש ביטוי בתוך יחידותיהם.
יחד, ההצעות האלה נוגעות לנקודות תורפה שונות. תוספת כוחות יכולה להגדיל את יכולת התגובה, ואילו תרבות פיקודית פתוחה יותר יכולה להגדיל את הסיכוי שהערכה לא נוחה תזכה לתשומת לב. אף אחד מהצעדים אינו מספק אוטומטית את האחר.
לפי אותו דיווח, זמיר אמר גם שעל הצבא למנוע הפתעה, ובה בעת להיערך לפעול אם בכל זאת יופתע. זו דרישה מחמירה: התכנון אינו יכול להתבסס כולו על הביטחון שהמודיעין יספק התרעה מספקת.
השינויים המבצעיים שעל הפרק
לקחי המלחמה הרחבים של צה"ל מאורגנים סביב מוכנות אסטרטגית, כשירות מבצעית, בניין הכוח ומודיעין, לפי דיווח The Times of Israel על הודעת הצבא. התכנון אמור להדגיש את יכולות האויב ואת האיומים המקבילים, לרבות מצבים שבהם ההרתעה וההתרעות נכשלות.
הצבא מסר כי תרחישי הייחוס ייבחנו מחדש מדי שישה חודשים. סדרי עדיפויות נוספים כוללים חיזוק חטיבות ואוגדות מרחביות, הגנה מפני רחפנים הטסים בגובה נמוך ומיקוד ברור יותר של המודיעין בבירור המציאות ובהתרעה.
אלה סדרי עדיפויות שהוכרזו, ולא הוכחה שכל שינוי כבר הושלם. ההבחנה חשובה להערכת ההתקדמות: אפשר לנסח תרחיש מעודכן עוד לפני שהכוחות, הציוד או ההכשרה הדרושים להתמודדות עמו זמינים.
השלב הבא: תחקור המלחמה כולה
פספורטניוז דיווח כי גופי המטכ"ל הציגו בכנס הן את עבודת היישום והן את מנגנוני הבקרה עליה. המפקדים גם עמדו דקת דומייה לזכר הנרצחים והנופלים בטבח 7 באוקטובר.
הכנס שילב אפוא זיכרון עם מבחן למערכת. לבקרה יש משמעות רק אם היא יכולה לקבוע אם לקח שינה התנהגות, ואם יש גורם אחראי לנקודת תורפה שטרם טופלה. הדיווחים שפורסמו מתארים את תהליך הבחינה, אך אינם מספקים לציבור רשימה מלאה של רפורמות שהושלמו.
השלב הבא שהוכרז נמשך לתוך 2027, שזמיר הגדיר כשנה לתחקור המלחמה כולה ולהפקת לקחים בזירות השונות ובצה"ל כולו. הבחינה הרחבה הזאת תצטרך להפוך את התחייבויות הכנס לשינויים שהמפקדים יכולים להציג בפועל.
