ישראל מגנה את פרס נובל לפילאי: הוועדה איבדה את המצפן המוסרי
ירושלים האשימה את ועדת נובל בהענקת לגיטימציה לעוינות נגד ישראל. הטענות בהודעה על פילאי ועל בית הדין הפלילי הן טענות הממשלה.
לשכת ראש הממשלה גינתה ב-9 באוקטובר את הענקת פרס נובל לשלום לשנת 2026 לנאווי פילאי. היא האשימה את הוועדה באובדן המצפן המוסרי ובהוקרת דמות שלטענתה קידמה האשמות כוזבות נגד המדינה היהודית. ההודעה פורסמה בחשבון X הרשמי של ראש הממשלה.
התגובה עסקה במשמעות הפוליטית של ההוקרה, ולא בזהות הזוכה. ועדת נובל הנורבגית הכריזה על פילאי מוקדם יותר באותו יום ונימקה את הבחירה בפעילותה לקידום שלום ומשפט בינלאומי.
הביקורת הישראלית על פילאי
הלשכה האשימה את פילאי בהמצאת האשמות נגד ישראל ובהפצתן, וקשרה את עבודתה להליכים בבית הדין הפלילי הבינלאומי. היא טענה שהתובע כרים חאן השתמש בחומר שסיפקה כדי לבנות תיק כוזב. אלה האשמות הממשלה, ולא ממצאים שהוכחו באופן עצמאי.
לב ההתנגדות היה החשש שהוקרה בינלאומית תעניק לגיטימציה למה שישראל רואה כמסע דמוניזציה. ההודעה הציבה את פעילות פילאי בנוגע לישראל במוקד המחלוקת, בעוד נימוקי ועדת נובל התייחסו לקריירה הרחבה שלה.
בהודעה המצוטטת לא זוהו מסמך מסוים של ועדת החקירה ומסמך תואם בבית הדין שמוכיחים את שרשרת הראיות הנטענת. עצם העיסוק של שני הגופים באותו סכסוך אינו מוכיח את הקשר.
הנימוקים של ועדת נובל
פילאי היא משפטנית דרום אפריקנית ונציבת זכויות האדם לשעבר של האו״ם. היא כיהנה בבית הדין הפלילי הבינלאומי לרואנדה וכשופטת בבית הדין הפלילי הבינלאומי. בנימוקי הפרס תוארה תרומתה לפיתוח המשפט הפלילי הבינלאומי ולאכיפתו.
הוועדה הזכירה הליכים על פשעי מלחמה, פשעים נגד האנושות ורצח עם, והציגה את הזכייה כהכרה בעשרות שנות פעילות. פילאי הקדישה אותה לניצולי פשעים בינלאומיים ולאנשי המשפט הבינלאומי. לא אותרה תגובה ישירה להאשמות המסוימות של הלשכה.
ועדת החקירה ובית הדין הם גופים נפרדים
פילאי עמדה בראש ועדת החקירה של האו״ם לישראל ולשטחים הפלסטיניים מ-2021 עד נובמבר 2025. היא הגישה את התפטרותה ביולי 2025 ועזבה בנובמבר. הוועדה עוסקת בבירור עובדות ואינה תביעה או בית משפט.
בית הדין הפלילי הוא מוסד אחר. שופטיו הוציאו צווי מעצר נגד בנימין נתניהו ויואב גלנט בנובמבר 2024 לאחר בקשות התביעה. צו אינו הרשעה, ולוועדת החקירה אין סמכות להוציאו. הרקע הזה אינו מוכיח את הקשר הסיבתי שטענה לו הלשכה.
גם דונלד טראמפ מתח ביקורת על הפרס בעצרת בסירקיוז. התגובה הישראלית עומדת בפני עצמה: התנגדות רשמית להוקרת פילאי בשל עבודתה על ישראל, מול עמדת הוועדה שהקריירה המשפטית הרחבה שלה ראויה להכרה.
