אימאם בקליפורניה הזכיר חורבן של עם כופר בדרשה על ענישה "ללא רחמים"

סייד מוסטפא אל-קזוויני הסתמך על סיפור חורבן ת'מוד בקוראן כדי להזהיר שכוח אינו מגן מפני עונש אלוהי, ובהמשך שילב את המסר במתקפה על מדיניות החוץ האמריקאית.

האימאם סייד מוסטפא אל-קזוויני מקליפורניה הזהיר שכופרים ושליטים מושחתים יעמדו בפני עונש אלוהי ללא רחמים. בדרשה באנגלית שפורסמה ביוטיוב הוא הזכיר את חורבנה של ציוויליזציה שלמה.

אל-קזוויני, מייסד ומנהל המרכז החינוכי האסלאמי במחוז אורנג', נשא את הדרשה ב-6 בנובמבר. ההקלטה בערוץ היוטיוב של המרכז עוברת מסיפורים בקוראן על ענישה לביקורת על מנהיגי ארצות הברית ועל מדיניות החוץ שלה. הדרשה מצטרפת לדרשות נוספות במסגדים בארצות הברית שעוררו תשומת לב הסתיו, ובהן קריאתו של אימאם מוושינגטון להקים מדינה אסלאמית בצפון אמריקה עד 2050 ותפילות מוות שתועדו במסגד בדטרויט.

המסר המרכזי שלו היה שאין לטעות ולראות בהצלחה הנראית לעין הגנה מתמשכת. עושר, תפקיד פוליטי ועוצמה צבאית, אמר לקהל, לא יגנו על עושי עוול מפני הדין המצפה להם.

חורבן ת'מוד כאזהרה

אל-קזוויני פנה לפרק 91 בקוראן, סורת אש-שמס, ולסיפורו של עם ת'מוד. הוא תיאר אותו כקהילה יהירה שדחתה את האמונה, המרתה את פי הנביא שלה וצידדה בשקר ובדיכוי.

בתיאורו, הנביא סאלח הזהיר את בני הקהילה שלא לפגוע בנאקה ולאפשר לה גישה למים. אחד מבני הקהילה הרג את בעל החיים למרות האזהרה. אל-קזוויני הטיל אחריות על הקהילה כולה, משום שדחתה את הנביא ובחרה לתמוך במעשי העוול.

לאחר מכן תיאר את העונש במונחים גורפים: אלוהים "השמיד את הציוויליזציה כולה". החורבן, לדבריו, החריב את ארצם והיה עשיית צדק על מעשיהם.

האימאם העמיד את רחמי האל מול הרגע שבו, על פי תיאורו, נשללו אותם רחמים. הוא הציג את גורל ת'מוד כתוצאה של מרי מתמשך, ואת השמדת הקהילה כלקח למי שחשבו שלא יידרשו לתת דין וחשבון.

יותר זמן בשלטון, יותר חטאים

מהסיפור הזה עבר אל-קזוויני לקטע אחר בקוראן, בסורת אאל עמראן, העוסק בכופרים שניתן להם זמן נוסף לפני הענישה. הוא החיל אותו על אנשים יהירים שנשארים בתפקידם, ממשיכים לעשות עוול ולכאורה אינם נושאים בתוצאות.

לדבריו, בריאותם, סמכותם וחופש הפעולה שלהם אינם עדות להסכמה אלוהית. הוא טען שהזמן הנוסף מאפשר דווקא לחטאיהם להצטבר לפני שיידרשו לתת עליהם את הדין.

כשהוא מדבר בשם הדין האלוהי, אמר: "כך שכאשר ניקח אותם, ניקח אותם ללא רחמים". הוא תיאר את העונש כמשפיל ואמר שיבוא ללא חרטה.

אל-קזוויני אמר גם שסבלנותו של האל מעניקה לעושי עוול הזדמנות להשתנות. אזהרתו כוונה למי שמתמידים בדרכם: מנהיגים עשויים להפחיד אחרים, להתעמר במדינות או לחמוק מבתי דין אנושיים, אך אינם יכולים לחמוק מהצדק האלוהי. הוא קרא למאזינים המתמודדים עם קשיים לגלות סבלנות ולהאמין שהדיכוי יובס לבסוף.

האזהרה עוברת לפוליטיקה האמריקאית

בהמשך שולבו הנושאים הדתיים בטיעון פוליטי עכשווי. אל-קזוויני הציג את ההצבעה האחרונה בארצות הברית כדחייה של מדיניות שאותה קשר למלחמות לא צודקות, להתערבות במדינות אחרות ולסבל אזרחי.

הוא ביקר את השפעתם של לוביסטים ובעלי הון, וטען שעל מנהיגי ארצות הברית לשרת את אזרחיהם. כספים הנשלחים לחו"ל, אמר, צריכים לשמש במקום זאת למימון חינוך, דיור וטיפול רפואי בתוך ארצות הברית.

ביקורתו על ההוצאות בחו"ל חרגה משאלת העלות. הוא האשים את הסיוע האמריקאי בתרומה להרס בתי חולים, בתי ספר ומקומות תפילה, והציג את ההוצאה ככישלון מוסרי לצד היותה בחירה פוליטית פנימית.

הוא גם דחה עליונות צבאית וכלכלית כמדד לגדולתה של מדינה. לשיטתו, מעמדה של מדינה צריך להישען על צדק, יושרה וכבוד לחיי אדם. הוא האשים את מנהיגי ארצות הברית בבריונות כלפי מדינות אחרות, ובהן בעלות ברית.

לקראת הסיום תיאר אל-קזוויני שני שלבים של מתן דין וחשבון. האמריקאים, לדבריו, כבר מסרו את הכרעתם בדרכי שלום בקלפי; הכרעה נוספת תבוא מאלוהים. הוא הודה לאזרחים מוסלמים שהצביעו, עודד המשך השתתפות והתפלל להגנת ארצות הברית והמדינות שוחרות השלום.

המשמעות לישראל ולבעלות בריתה

מבחינת ישראל ובעלות בריתה, הצגת הסיוע למדינות אחרות בעיקר ככלי הרס מותירה שאלה מרכזית ללא מענה: ביטחונם של האנשים שהסיוע נועד להגן עליהם. חיי הישראלים, האיומים הנשקפים להם ואחריות המדינה להגן על אזרחיה צריכים להיות חלק מכל דיון רציני בתמיכה האמריקאית.

פסק דין דתי אינו יכול להכריע בשאלות הביטחוניות האלה. הצגת מנהיגים פוליטיים כעושי עוול הממתינים לעונש אלוהי מכניסה את החלטותיהם למסגרת של הכרעה מוסרית החורגת בהרבה ממחלוקת על מדיניות מסוימת.