מתחם מקוואות מונומנטלי מתקופת בית שני נחשף בירושלים

ארכיאולוגים חשפו מתחם גדול ושמור באופן יוצא דופן של מקוואות יהודיים למרגלות הר הבית בירושלים, המספק ראיות חדשות לאופן שבו עולי רגל ייתכן שהתכוננו לפני הכניסה למקדש לפני כ-2,000 שנה.

התגלית

הממצא הוכרז ב-24 בספטמבר בידי חוקרים מהאוניברסיטה העברית בירושלים.

המתחם נמצא באזור העופל, מיד מדרום להר הבית, ומתוארך לסוף תקופת בית שני, בין המאה הראשונה לפני הספירה לחורבן בית שני בשנת 70 לספירה.

הארכיאולוגים חשפו שלושה מקוואות גדולים לצד בריכה מטויחת מונומנטלית, רחבה מרוצפת ומערכת מים נרחבת.

מקווה שהשתמר בצורה יוצאת דופן

אחד המקוואות שמור בצורה יוצאת דופן.

החוקרים מסרו כי הוא השתמר מהרצפה ועד התקרה ועדיין כולל את גג האבן המקומר שלו, רמת השתמרות נדירה למבנה מתקופת בית שני בירושלים.

החפירות נוהלו בידי פרופ׳ עוזי ליבנר ופרופ׳ אורית פלג-ברקת מהמכון לארכיאולוגיה של האוניברסיטה העברית.

למה המיקום חשוב

למיקום יש חשיבות מרכזית בפרשנות הממצא.

עולי רגל יהודים שעלו לירושלים בחגים המרכזיים נדרשו להיכנס למקדש במצב של טהרה. לכן הארכיאולוגים סבורים כי מתחם הרחצה הציבורי הגדול במיוחד עשוי היה לשרת מספרים גדולים של מתפללים שהתקרבו למתחם המקדש.

הניסוח "עשוי היה" חשוב. המבנים הפיזיים, התיארוך והמיקום הם ממצאים ארכיאולוגיים. השימוש המדויק בהם בידי קבוצות מסוימות של עולי רגל הוא פרשנות המבוססת על הממצאים ועל הנהגים הדתיים של התקופה.

חמש עונות חפירה

המתחם נחשף במהלך חמש עונות חפירה ולא ביום אחד. 24 בספטמבר הוא מועד ההכרזה הפומבית על מכלול הממצאים.

עם זאת, היקפו נותן לחוקרים חלון ארכיאולוגי חדש אל התשתיות שסבבו את אחד מאתרי העלייה לרגל החשובים ביותר בעולם היהודי העתיק.

במקום לתעד רק מקווה בודד נוסף, הממצא מצביע על מתחם ציבורי מאורגן שנועד ככל הנראה לשרת מספרים גדולים של אנשים בסמוך למקדש עצמו.