טראמפ כינה את הפסקת האש עם איראן "בזבוז זמן": האם הוא מכין את הקרקע לתקיפה?

הנשיא ביטל את ערכה של ההפוגה הקצרה והזהיר מפני איום טילים על אירופה ועל ערים אמריקאיות. דבריו מעלים את השאלה אם הוא בונה את הטיעון לפעולה צבאית נוספת.

נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ כינה את הפסקת האש הקצרה עם איראן "בזבוז זמן" בעצרת בחירות במיסיסיפי, ואמר שמעולם לא אהב אותה במיוחד. הוא גם טען שלאיראן יש כעת טיל המסוגל להגיע לאירופה והזהיר שערים אמריקאיות, ובהן סן דייגו ולוס אנג'לס, היו עלולות להיות מותקפות.

הדברים, כשהם נשמעים יחד, מעלים שאלה שמשמעותה חורגת מבימת הבחירות: האם טראמפ מכין את הציבור לתקיפה נוספת באיראן? דבריו מציגים טיעון בעד לחץ צבאי, אך אינם מעידים שניתנה הוראה לצאת למתקפה חדשה.

הפסקת אש שהוא אומר שמעולם לא אהב

בנאומו בקורינת שבמיסיסיפי ב-26 באוקטובר תיאר טראמפ את ההפוגה בלחימה כהסדר שקיבל ללא התלהבות רבה. "עשינו הפסקת אש קצרה, שמעולם לא אהבתי במיוחד", אמר, ובהמשך ביטל את התועלת שהייתה בה בעיניו.

הניסוח הזה נוגע ליותר ממשך ההפוגה. טראמפ הטיל ספק במה שהושג במהלכה. הפסקת אש יכולה לעצור את הלחימה בלי לפתור את המחלוקת שהובילה אליה; בדבריו הוא הציג את ההפוגה הזאת כעצירה שלא הצדיקה את הזמן שהוקדש לה.

למי שמנסה להבין לאן פונה המדיניות האמריקאית, זהו החלק הראשון במסר. הנשיא כמעט שלא הציג הגנה פומבית על ההפוגה. במקום זאת, הוא הסביר מדוע לדעתו ארצות הברית נדרשה לפעול ומדוע הריסון אכזב אותו. ההבדל חשוב: הוא אינו מסתפק בתיאור מה שקרה, אלא מציג לציבור את האופן שבו הוא מעריך את התוצאה.

מאירופה לסן דייגו וללוס אנג'לס

טראמפ גם קירב את האיום אל הקהל האמריקאי שלו. הוא טען שלאיראן יש כעת טיל שיכול להגיע לאירופה, הביע הפתעה מהיכולת הזאת ושאל: "מאיפה לעזאזל הם השיגו את זה?"

בהמשך נקב בשמותיהן של שתי ערים בחוף המערבי של ארצות הברית. "הם היו פוגעים בסן דייגו, הם היו פוגעים בלוס אנג'לס", אמר. אזכור הערים המוכרות הפך את הדיון בנשק איראני לאזהרה הנוגעת לביטחונם של אמריקאים בביתם.

אלה היו טענותיו של טראמפ על הסכנה הנשקפת מאיראן. בדברים לא צוין דגם של טיל, לא נמסר טווח שהוכח בניסוי ולא הוצגה ראיה לתוכנית מבצעית לתקיפת הערים האלה. טענה על יכולת להגיע לאירופה גם אינה מוכיחה כשלעצמה יכולת להגיע לקליפורניה.

עם זאת, המשמעות המדינית של הקטע ברורה: טראמפ הציג את איראן כאיום החורג מגבולות המזרח התיכון, עם השלכות הן על ביטחון אירופה והן על שטחה של ארצות הברית. הקהל התבקש לראות את הסוגיה כעניין הנוגע אליו ישירות, ולא רק כעימות באזור רחוק.

האם זהו הטיעון שלפני תקיפה נוספת?

לטיעון שהציג היה רצף ברור: הפסקת האש בזבזה זמן, איראן נותרה מסוכנת, וערים אמריקאיות עלולות להיות מאוימות. במסגרת הזאת, פעולה צבאית מוצגת כאמצעי שנועד למנוע מתקפה עתידית, ולא רק כתגובה לאירוע שכבר התרחש.

לכן אפשרות של תקיפות נוספות היא שאלה סבירה. נשיא שמפחית בפומבי מערכה של הפוגה, ובמקביל מדגיש את המחיר של השארת איום על כנו, מסביר גם מדוע ייתכן שיהיה צורך בהפעלת כוח נוספת.

אלא שאותן מילים יכולות לשרת יותר ממטרה אחת. הן יכולות להצדיק החלטות צבאיות קודמות, להפעיל לחץ על טהרן ולהכין את הקהל להסלמה אפשרית. דברי העצרת לבדם אינם מגלים איזו מהמטרות האלה מניעה את ההחלטה הבאה. הצדקה למהלך שכבר בוצע אינה בהכרח הודעה על מהלך שעומד להתחיל.

מבחינת ישראל, ההבחנה הזאת חשובה. לטיעון אמריקאי בדבר בלימת האיום האיראני יש משמעות ישירה לדיון בביטחון האזור. עם זאת, הוא אינו חושף כשלעצמו תוכנית מבצעית משותפת, לוח זמנים או מטרות של מתקפה עתידית.

הצעד הבא יהיה חשוב יותר מהרטוריקה

הסימנים שכדאי לבחון הם מעשיים: הודעה מפורשת על פעולה נוספת, דרישה ברורה המלווה במועד אחרון, או הסבר רשמי מה על איראן לעשות כדי להימנע מתקיפות מחודשות. צעדים כאלה יעניקו לדברים שנאמרו בעצרת משמעות מדינית מוגדרת יותר.

עד אז, ההתפתחות הברורה ביותר היא בטיעון שטראמפ מציג לציבור. הוא תיאר את הפסקת האש כזמן שבוזבז, והצמיד שמות של ערים אמריקאיות לאזהרתו מפני איראן. השילוב הזה עשוי לסייע בהכנת הקרקע לתקיפה. האם אכן יוביל אליה? זו השאלה שנותרה פתוחה.