מכון ויצמן למדע מציין את זכייתו של רועי בר-זיו בפרס למדעי הננו
מכון ויצמן למדע הקדיש ב-8 בנובמבר פוסט ב-X לזכייתו של החוקר רועי בר-זיו בפרס משפחת טנא. בר-זיו חוקר כיצד לשחזר תהליכים ביולוגיים בתוך חללים זעירים על גבי סיליקון.
הפרס מופיע ברשימת הפרסים הרשמית של מכון ויצמן למדע תחת התאריך 1 בנובמבר. הוא נקרא על שמה של לאה טנא ומוענק באמצעות החברה הישראלית לכימיה, כהוקרה על מחקר במדעי הננו. זהו תחום המחבר בין פיזיקה, כימיה וביולוגיה.
מה אפשר ללמוד מחללים זעירים
בר-זיו פועל במחלקה לפיזיקה כימית וביולוגית במכון ויצמן. במעבדתו בוחנים כיצד מתנהגים המנגנונים המפעילים את החיים כאשר החוקרים מרכיבים רכיבים נבחרים שלהם מחוץ לתא חי.
באחת הגישות מניחים DNA בתוך חללים זעירים המיוצרים על שבב סיליקון. ה-DNA נושא את ההוראות לייצור חלבונים. תערובת המכילה את הרכיבים הביולוגיים הדרושים מאפשרת למערכת לקרוא את ההוראות ולייצר את החלבונים ישירות בתוך החללים האלה.
המעבדה מתארת את החללים הללו כתאים מלאכותיים. באמצעות שליטה בסידור שלהם ובתנועת החומרים ביניהם, החוקרים יכולים לבדוק כיצד פועלים מעגלים גנטיים, כיצד חללים סמוכים משפיעים זה על זה וכיצד נוצרת פעילות מתואמת במערכת רחבה יותר.
פרס המחבר בין תחומי מדע
לפי התקנון שפרסמה החברה הישראלית לכימיה, פרס טנא הוא פרס שנתי שנועד לעודד מצוינות בקרב חוקרים שעיקר פעילותם המדעית מתקיים בישראל. התקנון מציין במפורש כי המחקר במדעי הננו משלב בין תחומי דעת שונים.
המועמדויות מוגשות באמצעות ראשי מחלקות, בצירוף תיאור של תרומת המועמד למדע, פרסומים ומכתבי המלצה. ועדה מקצועית בוחרת את הזוכה בפרס. התקנון קובע גם שהזוכה יוזמן להרצות על עבודתו בכנס.
בדף החוקר של בר-זיו באתר מכון ויצמן מופיע פרס טנא בין הפרסים שקיבל בשנת 2026, לצד פרס הלן ומרטין קימל למחקר חדשני.
שבב אחד, מטרות נגיפיות רבות
יישום מעשי של גישת המעבדה פורסם בכתב העת Nature Nanotechnology בדצמבר 2025. הצוות של בר-זיו ושותפיו פיתחו שבב ביולוגי שמייצר חלבונים נגיפיים ומודד כיצד נוגדנים נקשרים אליהם.
במחקר ייצרו החוקרים בו-זמנית יותר מ-30 מטרות שמקורן בנגיף הקורונה על גבי שבב אחד. הם גם בדקו נוגדנים בכמות כוללת של מיקרוליטר אחד של נסיוב דם אנושי, דגימה קטנה מאוד, ומצאו דפוסי זיהוי שהשתנו מאדם לאדם.
כך יכולים המדענים לבחון יחד שתי שאלות: אילו חלקים של נגיף הנוגדן מזהה, ובאיזו עוצמה הוא נקשר אליהם. מכיוון שהחלבונים מיוצרים על השבב עצמו, אפשר לחקור אותם בלי לייצר ולטהר כל חלבון בנפרד לפני תחילת הבדיקה.
החוקרים גם שחזרו את הקישור בין חלק מחלבון הספייק של נגיף הקורונה לבין הקולטן האנושי ACE2, שבו משתמש הנגיף כדי לחדור לתאים.
הרכבה מחדש של מנגנוני התא
כיוון מחקר נוסף עוסק בריבוזומים, המנגנונים המולקולריים שבונים חלבונים. שחזור של הרכיבים המרכיבים אותם מסייע לחוקרים לבחון כיצד מבנים ביולוגיים מורכבים נוצרים מחומרי מוצא פשוטים יותר.
לפי מכון ויצמן, המעבדה של בר-זיו פועלת לפיתוח מערכות שיוכלו לחדש בעצמן את מנגנוני ייצור החלבונים שלהן. במעבדה בוחנים גם כיצד אפשר להשתמש בשדות חשמליים כדי לשלוט בביטוי גנים על גבי שבבים.
מאמר שפורסם ברשת בכתב העת Journal of the American Chemical Society ב-15 באוקטובר בחן שלבים מוקדמים ומאוחרים בהרכבת תת-היחידה הגדולה של הריבוזום במערכת ניסויית מינימלית. עם מחברי המאמר נמנים חוקרים ממכון ויצמן, מהטכניון וממרכז המחקר ריקן ביפן.
