חמאס מתייצב לצד בית הדין הפלילי וקורא להגן עליו מהסנקציות האמריקאיות
חמאס דורש תמיכה בינלאומית מעשית בבית הדין הפלילי, ומאשים את וושינגטון בהגנה על בנימין נתניהו מפני העמדה לדין.
חמאס קרא ב-9 באוקטובר 2026 למדינות להגן על השופטים, העובדים והפעילות של בית הדין הפלילי הבינלאומי, לאחר שארצות הברית הטילה סנקציות על המוסד עצמו. ארגון הטרור האשים את וושינגטון בהגנה על ראש הממשלה בנימין נתניהו ועל מנהיגים ישראלים נוספים מפני העמדה לדין בגין המלחמה בעזה.
דרישה לצעדים מעבר לגינוי
בהודעתו, שפורסמה במרכז הפלסטיני להסברה, כינה חמאס את הסנקציות "מתקפה מסוכנת" על הצדק הבינלאומי. הארגון הפנה את פנייתו במיוחד למדינות החברות באמנת רומא, שמכוחה הוקם בית הדין, וקרא להן לדחות את הצעדים ולספק תמיכה מעשית.
הפנייה לא הסתפקה בדרישה למחאה מדינית. חמאס ביקש להגן על אנשי בית הדין ולהבטיח את המשך עבודתו, והציג זאת כחובה מכוח האמנה. ההאשמות שהפנה כלפי מנהיגי ישראל הן עמדת הארגון, ולא ממצאים שנקבעו בהודעה זו.
חמאס תקף גם את הברכה שהשמיע נתניהו על הסנקציות, וטען כי היא מבטאת ניסיון להימנע מהעמדה לדין. נתניהו הציג עמדה הפוכה: הוא שיבח את הנשיא דונלד טראמפ ואת מזכיר המדינה מרקו רוביו, ותיאר את בית הדין כגוף פוליטי המאיים על ריבונותן של מדינות.
וושינגטון מכוונת למוסד עצמו
ההכרזה האמריקאית החדשה מרחיבה את הסנקציות מבעלי תפקידים מסוימים לבית הדין כולו. רישומי משרד האוצר מאשרים כי הצעד נשען על צו נשיאותי 14203, ולצדו פורסמו היתרים לעסקאות מוגדרות, ובהן המשך זמני של פעילות שוטפת.
היתר כללי 13 מאפשר פעולות מסוימות לצורך תחזוקה וצמצום פעילות עד 7 באפריל 2027. לכן ההכרזה אינה מחייבת להפסיק מיד כל שירות קיים, אף שוושינגטון הבהירה את כוונתה להגביל את בית הדין.
רוביו אמר כי המערכה האמריקאית תימשך עד שאזרחי ארצות הברית לא יהיו מאוימים עוד בידי המוסד. הממשל חולק על סמכות בית הדין כלפי אזרחי מדינות שאינן חברות בו, ובהן ארצות הברית וישראל.
בית הדין פעל גם נגד מנהיגי חמאס
מחבלי חמאס הובילו את הטבח בישראל ב-7 באוקטובר 2023, שבו נרצחו כ-1,200 בני אדם ונחטפו 251. בית הדין הוציא ב-21 בנובמבר 2024 צווי מעצר נגד נתניהו, שר הביטחון לשעבר יואב גלנט ומפקד הזרוע הצבאית של חמאס מוחמד דף; ההליך נגד דף הופסק לאחר אישור מותו, ובקשות קודמות בנוגע לאסמאעיל הנייה וליחיא סינוואר נמשכו לאחר מותם.
בית הדין דחה את הסנקציות החדשות והודיע כי ימשיך לפעול באופן עצמאי, על בסיס החוק והראיות. הוא קרא למדינות החברות לתמוך ביכולתו להמשיך בעבודתו, וכך התגבשה מחלוקת ישירה עם וושינגטון על עתיד המוסד.
