ארצות הברית הטילה סנקציות על בית הדין הפלילי עצמו, לצד היתרים זמניים
וושינגטון הרחיבה את הסנקציות למוסד כולו, אך היתרי משרד האוצר מאפשרים להמשיך בשירותים ובעסקאות מסוימים.
ארצות הברית הטילה ב-9 באוקטובר 2026 סנקציות על בית הדין הפלילי הבינלאומי עצמו, מעבר לצעדים שננקטו נגד שופטים ותובעים יחידים. מזכיר המדינה מרקו רוביו אמר כי וושינגטון תמשיך במערכה לפירוק המוסד, שאותו האשים באיום על הריבונות האמריקאית.
ההכרזה מקפיאה נכסים הכפופים לסמכות ארצות הברית ואוסרת ככלל עסקאות מכוסות של גורמים אמריקאיים. לצדה פורסמו היתרים לפעילות מוגדרת, ולכן אין מדובר בהפסקה מיידית וגורפת של כל עסקה עם בית הדין.
הבסיס המשפטי והחריגים
דף המידע של מחלקת המדינה מציין את סעיף 1(a)(ii)(A) בצו נשיאותי 14203 כמקור הסמכות. הנשיא דונלד טראמפ חתם על הצו ב-6 בפברואר 2025. תוכנית הסנקציות של משרד האוצר מפנה גם לחוק הסמכויות הכלכליות לשעת חירום בינלאומית ולחוק מצבי החירום הלאומיים.
על נכסים שהוקפאו יש לדווח למשרד לבקרת נכסים זרים, OFAC. ההגבלות חלות על העברה וקבלה של כספים, מוצרים ושירותים הקשורים למוסד, בכפוף לפטורים ולהיתרים הרלוונטיים.
היתר כללי 13 מאפשר עסקאות מכוסות לצורך תחזוקה וצמצום פעילות עד 00:01 ב-7 באפריל 2027, לפי שעון הקיץ בחוף המזרחי בארצות הברית. הדוגמאות כוללות תשלומי מדינות חברות, שכר, ביטוח בריאות, שכירות, שירותים שוטפים ושירותים מסחריים רגילים. היתרים נפרדים עוסקים בתקשורת ותוכנה, פנסיות ועצורים.
רוביו מאיים בצעדים נוספים
רוביו הזהיר שארצות הברית תפעל לפירוק בית הדין "לבנה אחר לבנה" אם חששותיה לא ייענו. וושינגטון דוחה את סמכותו הנטענת כלפי אמריקאים ואזרחי מדינות אחרות שאינן צד לאמנת רומא, ומתנגדת לפעילותו בנוגע לאנשי צבא אמריקאים ולמנהיגים ישראלים.
מחלקת המדינה מסרה כי ההיתר הזמני נועד לאפשר זמן לפתרונות מדיניים ומשפטיים, וניתן לשנותו בהתאם להתקדמות. תנאי ההיתרים הם אפוא מרכיב מרכזי בהשלכות המעשיות על ספקים ובנקים.
התנגדות בבית הדין, תמיכה בישראל
בית הדין גינה את הצעדים והודיע שימשיך לפעול בעצמאות על בסיס החוק והראיות. הנשיאה טומוקו אקאנה קראה לתמיכה בעבודתו, והודעת המוסד דרשה מהמדינות החברות לשמר את יכולתו לפעול.
נתניהו בירך על החלטת טראמפ ורוביו ותיאר את בית הדין כגוף פוליטי המאיים על ריבונות לאומית. בית הדין הוציא נגדו ונגד שר הביטחון לשעבר יואב גלנט צווי מעצר בנובמבר 2024 בגין פשעים לכאורה בעזה, טענות שישראל דוחה.
חמאס גינה בנפרד את הסנקציות וקרא לממשלות להגן על אנשי בית הדין ועל פעילותו. תגובתו מצטרפת לעימות מדיני שמתמקד כעת בהמשך קיומו ובהיקף סמכותו של המוסד עצמו.
