ישראל הורתה לבחון את אבטחת הטיסות הזרות בעקבות מתקפת פליידובאי
ישראל הורתה לבחון את אבטחת הטיסות הזרות בעקבות מתקפת פליידובאי, בעוד גרסאות סותרות על בדיקות הצוות הציפו שאלות על האחריות להגנת הנוסעים בטיסות הנכנסות.
ראש הממשלה בנימין נתניהו הורה ביום ראשון, 4 באוקטובר, לבחון את סידורי האבטחה של חברות תעופה זרות הטסות לישראל, לאחר שהמתקפה בטיסת פליידובאי FZ1073 העלתה שאלות כיצד חשוד בטרור הגיע לתא הטייס במטוס בדרכו לישראל.
המחלוקת המיידית נוגעת להבחנה חשובה: הגעת מידע לישראל אינה מוכיחה שהגוף האחראי לטפל בו קיבל אותו, בחן אותו או נתן אישור בעקבותיו. הדיווחים מיום ראשון מותירים את שרשרת האחריות הזאת ללא תשובה ברורה.
רשימת צוות, וגרסאות סותרות
גורמים אזוריים אמרו לסוכנות AP כי רשויות איחוד האמירויות העבירו לישראל לפני הטיסה פרטי נוסעים ואנשי צוות, כולל אזרחותם. לדבריהם, ישראל לא העלתה הסתייגויות לגבי איש מהאנשים ברשימה. AP שמרה על עילום שמם משום שלא היו מוסמכים לדון בפומבי בחקירה.
זהו דיווח מפי גורמים המעורבים באזור, ולא בדיקה שפורסמה של נתיב העברת המידע. הוא מצביע על שאלה לחוקרים, בלי לקבוע מי ראה אישית את הנתונים או איזה מידע צורף אליהם.
משרד התחבורה מסר גרסה אחרת בנוגע למעורבותו. בתגובה שדווחה ב-The Times of Israel, המשרד אמר שלא קיבל את רשימת הצוות ושאין לו גישה לרשימות הטיסות. לדבריו, פליידובאי אישרה בכתב שבדיקות הצוות הנדרשות והגבלות האזרחות הוטמעו בהליכי השיבוץ שלה.
לפי אותו דיווח, רשות המסים אישרה להארץ שמרכז נתוני הנוסעים שלה קיבל את הרשימה. לא היה ברור אם משרד התחבורה קיבל אותה בהמשך. לכן שתי הגרסאות יכולות להיות נכונות: גוף ישראלי אחד עשוי היה לקבל מידע שגוף אחר אומר שלא ראה מעולם.
מה תיאר הקברניט
את משמעות המחלוקת המינהלית ממחישה עדותו של הקברניט סמית מצ'צ'אר, שפורסמה ב-The Times of Israel ב-4 באוקטובר. הוא אמר לנתניהו שטייס המשנה המאם אל-חמאמי הכה אותו שוב ושוב מאחור בטיסה מדובאי לתל אביב ב-30 בספטמבר.
מצ'צ'אר סיפר שתחילה חשב שהמטוס נפגע, ואז הבין שהאדם השני בתא הטייס תוקף אותו. כשהוא פצוע ומתקשה לראות, הצליח לבסוף לפתוח את דלת תא הטייס ולאפשר לאנשים שמחוץ לתא להתערב.
העיתון דיווח שהתובע הכללי באיחוד האמירויות תיאר תקיפה בגרזן החירום של תא הטייס. המטוס נחת בתבוכ שבסעודיה. הפרטים האלה מסבירים מדוע הבדיקה הנוכחית חורגת מבידוק נוסעים: התוקף הנאשם היה איש צוות אוויר.
היכן נעצרו הבדיקות הקיימות
בתדרוך נפרד שדווח ב-The Times of Israel, אגף הביטחון במשרד התחבורה אמר שהוא מסתמך על חברות התעופה הזרות לביצוע בדיקות רקע. לדבריו, אין לו כוח אדם בחו"ל או יכולת מודיעינית לבדוק כל טייס זר בנפרד.
גורמים במשרד אמרו גם שאינם יכולים לנקוב במספר הטייסים ממדינות עוינות שטסו לישראל. שרת התחבורה מירי רגב עמדה על כך שמודיעין והערכות איום נמצאים באחריות מערכת הביטחון. אלה הסברי המשרד, ולא ממצאים הפוטרים אותו מאחריות או קובעים אחריות של גוף אחר.
לכן סוגיית המדיניות מדויקת יותר מדרישה לערובה בלתי אפשרית לביטחון מוחלט. בדיקה אמינה צריכה לקבוע מי אוסף את פרטי איש הצוות, מי בודק הגבלות והתרעות, ומי יכול למנוע שיבוץ כשמתגלה בעיה.
גם לאחר הבדיקה יידרשו החלטות
לפי הג'רוזלם פוסט, הבודק שימונה באמצעות המועצה לביטחון לאומי יבחן את כשלי האבטחה, אך לא תהיה לו סמכות ישירה לשנות מדיניות. בכך נפרדת הבדיקה מההחלטות הדרושות ליישום מסקנותיה.
הצעדים המעשיים הבאים הם מינוי הבודק וקביעת מסגרת הבדיקה. ההודעה מ-4 באוקטובר לא כללה מועד סיום פומבי; קביעה מי חייב לפעול בעקבות הממצאים תהיה חשובה לא פחות מבירור מי לא פעל לפני הטיסה.
