ליברמן מאשים את איזנקוט בכוונה לשבת עם נתניהו, גנץ מתערב

המחלוקת באופוזיציה עברה מהמאבק על הקולות לשאלה עם מי תקום הממשלה הבאה. ברקע עומד התקדים של ממשלת נתניהו וגנץ מ-2020.

אביגדור ליברמן האשים ב-16 באוקטובר את גדי איזנקוט בהיערכות להצטרפות לממשלה בראשות בנימין נתניהו, ופתח עימות פומבי באופוזיציה לקראת הבחירות ב-27 באוקטובר. איזנקוט כבר שלל שותפות כזאת. בני גנץ התייצב להגנתו, והוויכוח על הרכב הממשלה הבאה התרחב גם לעימות על הניסיון הפוליטי והתרומה הביטחונית של המשתתפים.

ליברמן תוקף את אסטרטגיית הקמפיין

יו״ר ישראל ביתנו טען שמפלגת ישר של איזנקוט מתחרה על קולות שכבר נמצאים באופוזיציה, במקום להרחיב את התמיכה בגוש. לדבריו, המהלך סותר הבנות שהושגו בין ראשי האופוזיציה ב-26 בספטמבר, ומצביע על כוונה להקים בעתיד ממשלה עם הליכוד של נתניהו.

ליברמן כינה את איזנקוט ״גנץ 2״ ובכך הזכיר את ממשלת האחדות הקודמת, אך לא הציג הסכם קואליציוני חדש. הוא גם מתח ביקורת על עמדתו של איזנקוט בנושא גיוס חרדים, אחת המחלוקות המרכזיות במערכת הבחירות סביב השירות הצבאי והנטל על המשרתים.

הג׳רוזלם פוסט דיווח על הודעה לפעילים שקראה להפוך את ישר למפלגה הגדולה ביותר. מדובר ביעד הנוגע לגודלה של סיעה אחת בכנסת, ולא בהוכחה לזהות המפלגות שיצטרפו אליה לממשלה.

איזנקוט מציג יעד קואליציוני אחר

איזנקוט הבהיר בפומבי שלא יצטרף לממשלה עם נתניהו. בתגובתו ב-16 באוקטובר הוא לא הזכיר את ליברמן בשמו, אך קרא לתומכיו להתעלם מספינים ולהתמקד בהחלפת ההנהגה שכיהנה בעת מתקפת 7 באוקטובר 2023.

איזנקוט הגדיר את היעד כהשגת יותר מ-61 מנדטים לגוש שלטוני ציוני. זו שאיפה פוליטית, ולא תוצאת בחירות או קואליציה מוסכמת. הוא גם שלל שותפות שלטונית עם הנהגת הרשימה המשותפת, ובכך הציב מגבלה נוספת על זהות השותפים האפשריים.

מדוע גנץ נכנס לעימות

גנץ, יו״ר כחול לבן ושר הביטחון לשעבר, הגן על תרומתו הצבאית של איזנקוט ותקף את הביקורת של ליברמן עליה. גנץ ואיזנקוט כיהנו שניהם כרמטכ״לים.

התקדים שאליו כיוון ליברמן אכן התרחש, אך חשוב לדייק בתאריך: גנץ הצטרף לממשלת אחדות עם נתניהו ב-2020. האירוע מסביר את המטען של ההאשמה בקמפיין הנוכחי, אך אינו מוכיח שאיזנקוט ניהל משא ומתן על הסדר דומה.

המפלגה הגדולה אינה בהכרח רוב שלטוני

בכנסת יש 120 מושבים, ו-61 מהם הם רוב מוחלט. עם זאת, הגעה למקום הראשון אינה מקנה לראש המפלגה ממשלה באופן אוטומטי, וגם לא זכות אוטומטית לקבל ראשון את המנדט להרכבתה. היכולת לגבש תמיכה פרלמנטרית נותרת מכרעת.

ליברמן הוסיף מגבלות ב-15 באוקטובר: הוא שלל גם ממשלת מיעוט זמנית וגם ממשלה עם נתניהו, מפלגות ערביות או מפלגות חרדיות. התנאים האלה מצמצמים את ההרכבים שבהם הוא מוכן לתמוך. 11 ימים לפני ההצבעה, העימות חושף אסטרטגיות קואליציוניות מתחרות, ולא הסכם מאומת לחלוקת השלטון.