StopAntisemitism זכה בהחלטה לפי החוק נגד תביעות השתקה בתביעת מורה למוזיקה מאורגון

שופטת פדרלית דחתה את כל ארבע עילות התביעה שהגישה המורה למוזיקה מאורגון סוזן לואיס נגד StopAntisemitism והמנכ"לית שלו, ליאורה רזניצ'נקו. השופטת קבעה שהאמירות שעמדו במוקד התביעה היו דעות המוגנות בחוקה, כשבוחנים אותן בהקשר של הפרסומים של לואיס עצמה ברשתות החברתיות.

ההחלטה מ-25 בספטמבר היא ניצחון משפטי משמעותי ל-StopAntisemitism, אך אינה מסיימת בהכרח את ההליך. שופטת בית המשפט המחוזי הפדרלי אדריאן נלסון דחתה את כתב התביעה של לואיס תוך מתן רשות לתקנו, והקציבה לה 30 יום להגשת נוסח חדש.

StopAntisemitism הגיב להחלטה ב-X בהודעה קצרה: "עדכון: המורה למוזיקה הפסידה."

התיאור הזה משקף את התוצאה המיידית. התקבלה הבקשה המיוחדת של StopAntisemitism לסילוק התביעה לפי החוק של אורגון נגד תביעות השתקה, ואף אחת מארבע העילות בכתב התביעה הקיים של לואיס לא נותרה על כנה.

אבל בית המשפט לא נתן פסק דין סופי, ונלסון לא הכריעה בבקשת הדחייה החלופית של הנתבעים. נכון ל-26 בספטמבר, ללואיס עדיין הייתה אפשרות לתקן את כתב התביעה.

המחלוקת החלה בפרסומים של לואיס ברשתות החברתיות

לואיס עבדה כקבלנית עצמאית שהעבירה שיעורי מוזיקה פרטיים ב-Valley Catholic באורגון.

באוגוסט 2024 הציג StopAntisemitism את לואיס במסגרת קמפיין "משחיתים את הכיתה", פרסם צילומי מסך של תכנים ברשתות החברתיות שיוחסו לה ועודד את הציבור לפנות ל-Valley Catholic.

בין האמירות שנבחנו במהלך ההליך היה פוסט מנובמבר 2023 שיוחס ללואיס:

"כן, אנשי חמאס האלה הולכים למחוק את ישראל עם הפצצות הביתיות שלהם, הנשק הקל, גלשני האוויר, הרימונים והקלעים. תפחדו, תפחדו מאוד."

סוזן לואיס

בהמשך תיארו לואיס ו-The Intercept את האמירה כסרקזם על פערי הכוחות הצבאיים בין חמאס לישראל. StopAntisemitism תיאר את לואיס כמי ש"קוראת לחמאס להשמיד את ישראל".

בפריט אחר ששיתפה לואיס נכתב:

"אם יהודים רוצים מדינה משלהם, שלא יקימו אותה על מדינה של מישהו אחר. רצח עם הוא לא דרך להקים מדינה!"

סוזן לואיס

StopAntisemitism תיאר את התוכן הזה כהכחשה מצד לואיס של "הקשר היהודי לישראל".

בכרזה נפרדת ששיתפה לואיס נכתב כי "יהודים ציונים הצליחו להתנות את תודעת האנושות" כך שתקבל את מה שהפוסט תיאר כרצח עם בפלסטין. StopAntisemitism קיצר זאת לטענה שלואיס אמרה ש"יהודים שולטים באנושות, סטריאוטיפ מסוכן".

הארגון גם אמר לקהלו כי "תלמידי Valley Catholic נמצאים בסכנה חמורה תחת סו לואיס".

לואיס חלקה על תיאור עמדותיה בידי StopAntisemitism, ובסופו של דבר תבעה את הארגון ואת רזניצ'נקו.

מדוע השופטת הכריעה לטובת StopAntisemitism

ההבחנה בין קביעות עובדתיות לבין דעה מוגנת הייתה מרכזית בהחלטתה של נלסון.

השופטת לא קבעה ש-StopAntisemitism הוכיח שתיאוריו את לואיס נכונים מילולית. במקום זאת, היא הסיקה שכאשר בוחנים את האמירות שבמחלוקת בהקשרן, הן מייצגות את הפרשנויות והדעות של StopAntisemitism על תכנים שלואיס שיתפה בפומבי.

נלסון קבעה שכל האמירות שבמחלוקת שעליהן נשענה עילת לשון הרע של לואיס היו "דעות המוגנות לפי התיקון הראשון לחוקה".

גורם חשוב היה הדרך שבה הציג StopAntisemitism את האשמותיו.

הארגון הציג צילומי מסך וקישורים לארכיון של תכני לואיס ברשתות החברתיות לצד תיאוריו. לכן הייתה לקוראים אפשרות להשוות בין הפרשנות של StopAntisemitism לבין המילים המקוריות עצמן.

"כאשר בוחנים אותן בהקשרן, אמירות הנתבעים מבטאות בבירור את פרשנותם לפרסומים של התובעת עצמה", כתבה נלסון.

בית המשפט אמר ש-StopAntisemitism הביע את פרשנותו לאמירות לואיס, ולא טען שלואיס עצמה השתמשה בניסוח המדויק של הארגון.

נלסון הסיקה גם שביטויים ובהם "השתלחויות אנטישמיות", "שנאה אנטישמית מתועבת" ו"סכנה חמורה" הם לשון רטורית או מוגזמת, ולא קביעות עובדתיות שאפשר לאמת באופן אובייקטיבי.

אפילו הטענה שהתלמידים היו ב"סכנה חמורה", קבעה השופטת, הייתה הגזמה שהתבססה על פרשנותו של StopAntisemitism להתבטאויותיה של לואיס ברשת.

ההחלטה לא הכריזה שתיאורי StopAntisemitism הם "אמת"

ההבחנה הזאת חשובה להבנת מה שבית המשפט הכריע בפועל.

ההחלטה אינה קובעת שלואיס קראה במפורש לחמאס להשמיד את ישראל. היא אינה קובעת שלואיס היוותה סכנה פיזית לתלמידים, ואינה מכריזה שכל תיאור שפרסם StopAntisemitism מדויק עובדתית.

במקום זאת, בית המשפט קבע שהתיאורים שבמחלוקת היו פרשנויות המוגנות בחוקה לתכנים שהוצגו לקוראים.

כפי שהסבירה נלסון, הבעת עמדה אישית אינה ניתנת להוכחה כאמיתית או שקרית באותו אופן שבו נבחנת טענה עובדתית אובייקטיבית.

הקביעה הזאת הובילה לדחיית עילת לשון הרע של לואיס.

גם העילה של הצגתה באור כוזב נדחתה בעיקרה מאותה סיבה. עילת ההתערבות העוולתית נדחתה אף היא, משום שהתבססה על אותו ביטוי מוגן ולכן לא יכלה לספק את רכיב ההתנהגות הפסולה הנדרש לעילה הזאת.

השופטת דחתה גם את עילת הגרימה המכוונת של מצוקה נפשית, וקבעה שפרסומי StopAntisemitism, שכללו דעות מוגנות לצד דבריה של לואיס עצמה, לא היו התנהגות "קיצונית ומקוממת" במובן המשפטי.

פרסומים נוספים היו חלק מהמחלוקת

בתיק בית המשפט נכללו תכנים נוספים שיוחסו ללואיס ולא נמנו עם ארבע האמירות שנותחו בנפרד כבסיס לעילת לשון הרע שלה.

צילום מסך אחד ייחס ללואיס אמירה שלפיה צה"ל הרג ישראלים במכוון ב-7 באוקטובר במסגרת נוהל חניבעל.

לואיס אמרה בהמשך שהסתמכה על דיווחים בעיתון הארץ. בית המשפט לא הכריע אם פרשנותה לדיווחים האלה הייתה מדויקת.

בכרזה נוספת שיוחסה ללואיס נכתב:

"הסיפורים הישראליים הכוזבים על תינוקות שראשיהם נערפו ועל נשים שנאנסו היו שקר הכרחי לגיוס תמיכה מערבית ברצח העם הפלסטיני."

סוזן לואיס

התוכן נשמר בתיק בית המשפט, אבל נלסון לא קבעה אם הטענה שביסודו נכונה.

לואיס שיתפה גם כרזה שהגדירה ציונות כ"תנועה אלימה וטרוריסטית מטבעה" ותיארה אותה כניסיון להקים "מושבת מתיישבים המבוססת על עליונות יהודית".

הראיות מצביעות על כך שחלק מהתכנים הגיעו במקור מחשבונות אחרים ברשתות החברתיות וששותפו מחדש בידי לואיס, ולא בהכרח נכתבו על ידה. ההבחנה הזאת חשובה כשמתארים מה לואיס עצמה אמרה לעומת מה שבחרה לשתף בפומבי.

Valley Catholic לא חידש את החוזה של לואיס

סוגיית ההעסקה חד-משמעית פחות מכפי שהצטיירה בחלק מהפרשנות הציבורית סביב התיק.

Valley Catholic הודיע ללואיס ב-21 באוגוסט 2024, היום שבו פרסם StopAntisemitism את הקמפיין, שהחוזה שלה לא יחודש.

לאחר מכן חגג StopAntisemitism את עזיבתה.

באחת מהודעותיו נכתב: "עדכון: למרבה המזל, האנטישמית סו לואיס כבר אינה מלמדת בתיכון Valley Catholic."

הודעה אחרת שנכללה במסמכים שהגישה לואיס לבית המשפט טענה: "בזכות הפעילות שלנו, סו לואיס פוטרה בידי המעסיק שלה."

StopAntisemitism הציג בהמשך את לואיס גם לצד המילה "פוטרה".

אבל רזניצ'נקו הצהירה לבית המשפט, בכפוף לעונש על עדות שקר: "איננו יודעים מדוע Valley Catholic בחר שלא לחדש את החוזה של התובעת."

ההחלטה מ-25 בספטמבר לא יישבה את הסתירה לכאורה הזאת.

בפרט, בית המשפט לא קבע של-StopAntisemitism לא הייתה השפעה על החלטת Valley Catholic. עילת ההתערבות העוולתית של לואיס נדחתה משום שהביטוי שעליו נשענה היה מוגן משפטית, ולא משום שבית המשפט קבע שלא היה קשר סיבתי בין הקמפיין להחלטת בית הספר.

The Intercept הביא את התביעה לידיעת הציבור חודשים לפני ההחלטה

התיק זכה לתשומת לב רחבה יותר לאחר ש-The Intercept פרסם בדצמבר 2025 כתבה שכותרתה: "StopAntisemitism לוקח קרדיט על פיטורי מאות אנשים. מורה למוזיקה תובעת."

הכתבה תיארה את StopAntisemitism כ"ארגון רשימות שחורות פרו-ישראלי" והתמקדה במידה רבה בחוויותיה של לואיס ובביקורת על הקמפיינים של הארגון.

אבל The Intercept הכיר גם במכשול מרכזי בפני תביעתה של לואיס: ההגנות של התיקון הראשון לחוקה.

בכתבה נאמר שלתביעת לואיס יש "סיכויים נמוכים בגלל ההגנות של התיקון הראשון", ונדונו הליכים קודמים שבהם אמירות שפרסם StopAntisemitism נחשבו לדעה מוגנת.

הסוגיה המשפטית הזאת הפכה בסופו של דבר למרכזית בהחלטתה של נלסון.

StopAntisemitism ניצח, אך התיק לא בהכרח הסתיים

ההחלטה מ-25 בספטמבר היא ניצחון משפטי משמעותי ל-StopAntisemitism.

כל עילות התביעה בכתב התביעה הנוכחי של לואיס נדחו, והבקשה של הארגון לפי החוק נגד תביעות השתקה התקבלה.

אבל יש הבדל בין דחיית כתב התביעה בנוסחו הנוכחי לבין סיום מוחלט של ההליך המשפטי.

נלסון כתבה שהיא "ספקנית באשר לאפשרות שתיקון כלשהו ירפא את הליקויים שזוהו", ובכל זאת העניקה ללואיס 30 יום לתקן את כתב התביעה.

נכון למועד סיום הבדיקה ב-26 בספטמבר, לא הופיעו בתיק כתב תביעה מתוקן, הודעת ערעור, בקשה לעיון מחדש או פסק דין סופי.

לכן התיאור המדויק ביותר של התוצאה הוא ש-StopAntisemitism השיג את דחיית כתב התביעה הקיים של סוזן לואיס לפי החוק של אורגון נגד תביעות השתקה, לאחר שהשופטת קבעה שהאמירות שבמחלוקת היו, בהקשרן, דעות המוגנות בחוקה.

לעת עתה, ללואיס יש 30 יום להחליט אם לנסות שוב באמצעות כתב תביעה מתוקן.