יום חמישי השחור: טבח הנוצרים בביירות ב-1975
מיפוי היסטורי מתעד את הריגתם של 30 עד 50 אזרחים נוצרים בבאשורה בסוף מאי 1975. הסוציולוג מייקל ג'ונסון מזהה את אבירי עלי כמבצעי הטבח.
הגופות הושארו בבית עלמין מוסלמי סמוך לקו שחילק את ביירות. המרכז הבינלאומי לצדק מעברי (ICTJ), שערך את המיפוי ההיסטורי ב-2013, מתעד גם השחתה של איברי מין. ההרג התרחש לאחר רצח של גבר פלסטיני במרכז ביירות.
המחסום ובית העלמין
בספרו All Honourable Men משנת 2001 מתאר ג'ונסון קבוצה חמושה שיעית שהציבה מחסום מחוץ לבית העלמין בבאשורה, חטפה נוצרים והרגה כ-50 מהם. הקטע מובא גם בעבודת דוקטורט של מרטן בוקלו מאוניברסיטת אמסטרדם, המצטטת את תיאורו של ג'ונסון.
באשורה, ששמה נכתב בתעתיק לטיני Bashoura, Bashura או Bachoura, נמצאת במערב ביירות. בית העלמין שכן סמוך לקו ההפרדה שהלך ונוצר בין חלקיה המזרחי והמערבי של העיר. כך התרחש הטבח בגבול שהשפיע יותר ויותר על תנועת האזרחים. הקורבנות המתוארים ברישום של ICTJ היו אזרחים, ולא יחידה צבאית.
30 עד 50 הוא טווח ההרוגים שמציג ICTJ, ולא מניין רשמי ומדויק. סקירה היסטורית בצרפתית למטרות לימוד, שפורסמה מוקדם יותר בידי Les Grignoux, מונה 24 עוברי אורח, רובם נוצרים. התיאורים אינם מבהירים אם הנתונים מתייחסים לאותה קבוצת קורבנות.
את מי ג'ונסון מזהה כאחראים
ג'ונסון נוקב בשמה של קבוצת אבירי עלי, המכונה בערבית פתיאן עלי. הוא מייחס את המעשים לקבוצה מסוימת: חמושים שיעים שפעלו במחסום הסמוך לבית העלמין. אין בכך כדי לקבוע שכל פלג פלסטיני או כל מיליציה מוסלמית השתתפו במתקפה.
כתבה היסטורית שפורסמה ב-2017 באתר הלבנוני אל-מודון מתארת את פתיאן עלי כהתארגנות שיעית מקומית שהייתה קשורה לחזית המזוהה עם סוריה. הכתבה, הנשענת על זיכרונותיו של בעל תפקיד לשעבר, מבחינה בין הקבוצה לבין תנועת המקופחים של מוסא א-סדר. היא מספקת רקע ארגוני, אך אינה מתארת את הטבח הזה.
כמה תקצירים ברשת נוקבים גם בשמותיהם של הארגון לשחרור פלסטין (אש"ף) או הפלג הפלסטיני א-סאעקה. Israel News Pulse לא הצליח לאמת באופן עצמאי ראיות המזהות מי משני הארגונים כמבצע של המתקפה המסוימת הזאת. הדיווח על רצח גבר פלסטיני לפני הטבח מלמד על סדר האירועים באותם תיאורים; הוא אינו מוכיח מי הורה על ההרג שבא בעקבותיו או מי ביצע אותו.
התאריך שאינו תואם את השם
ICTJ מתארך את האירוע ל-30 במאי 1975 ומכנה אותו יום חמישי השחור. אלא ש-30 במאי חל ביום שישי. בתיאורו של ג'ונסון מצוין סוף מאי, ללא יום מדויק בחודש.
הסתירה נותרה ללא הסבר. אפשר לשמר את השם המקובל, אך שינוי תאריך הטבח ליום חמישי, 29 במאי, רק כדי להתאים אותו ללוח השנה, יקבע תאריך שאין לו ביסוס בראיות שנבחנו כאן.
עיר שנחצתה במחסומים
האלימות התרחשה בשלביה הראשונים של מלחמת האזרחים בלבנון, שנמשכה מ-1975 עד 1990. הכרונולוגיה של ICTJ מתעדת את התפשטות הקרבות ברחבי ביירות ב-23 במאי ואת הצבת מחסומי המיליציות במערב העיר למחרת, עוד לפני התאריך שהמרכז מייחס ליום חמישי השחור.
לאחר ההרג בבאשורה חסמו חמושים משני הצדדים רחובות באזורים שבשליטתם. ICTJ מתאר חטיפות והוצאות להורג של נוצרים ושל מוסלמים שבאו בהמשך, וגם השחתת איברים של חלק מהחטופים ששוחררו.
מחסום העניק לקבוצה חמושה שליטה בנסיעה יומיומית. במציאות הזאת הסכנה לא הסתכמה בחילופי אש: אזרחים היו עלולים להיעצר בדרכם, להילקח משם ולהיות מסומנים לפגיעה בשל העדה שאליה השתייכו. יום חמישי השחור היה חלק מאותו דפוס מוקדם של חטיפות והרג על רקע עדתי.
אירוע נפרד מהשבת השחורה
אין לבלבל בין יום חמישי השחור לבין השבת השחורה, ב-6 בדצמבר 1975. ICTJ מתאר את האירוע המאוחר יותר כהרג של מוסלמים ופלסטינים בידי חמושים ממיליציית הפלנגות, לאחר מותם של ארבעה צעירים נוצרים. השמות הדומים מציינים שני מעשי טבח נפרדים, בהפרש של חודשים, עם קורבנות אחרים ומבצעים מזוהים אחרים.
ההבחנה נשמרת במדריך שפרסם הארגון Act for the Disappeared ב-2025 לעבודה עם משפחות נעדרים בלבנון, שבו שני האירועים מופיעים בנפרד. ברישום על יום חמישי השחור נעשה שימוש באומדן המשלב הרוגים ונעדרים, מדד שונה ממניין של מקרי מוות מאומתים.
המדריך מתאר את הנטל המתמשך על משפחות שנותרו ללא תשובות על קרוביהן: חוסר ודאות באשר לגורלם, לצד קשיים כלכליים, משפטיים ומנהליים. ההיסטוריה הרחבה הזאת של היעלמויות מעניקה לתיאור האירוע בבאשורה הקשר אנושי החורג ממקומו ברשימת מעשי טבח.
