ארה״ב מטילה סנקציות על רשתות המימון של איראן ומזהירה מהסטת תרומות

בנק עיראקי ורשתות מטבע איראניות נכללו בהגבלות האמריקניות. התרעה פיננסית נפרדת עוסקת בהסטת תרומות ובשמירה על גישה לשירותים עבור ארגוני צדקה לגיטימיים.

משרד האוצר האמריקני הטיל ב-15 באוקטובר סנקציות על 16 אנשים ו-10 גופים מכוח הסמכות הנוגעת לאיראן. המהלך מרחיב את הלחץ על רשתות שהמשרד מאשים בהעברת הכנסות מנפט ובאספקת מטבע חוץ לטהראן.

מדוע צריך להגדיר את מניין הגופים

באותו עדכון לרשימת הסנקציות מופיע גוף נוסף, הבנק הקובני Banco Internacional de Comercio S.A. הסנקציות עליו הוטלו בנפרד, מכוח סמכות הנוגעת לקובה. משרד האוצר מסר שהבנק סיפק שירותים לבנק כראפרין האיראני לפחות מאז 2022. הכללתו מעלה את המספר ל-11 גופים; הפעולה במסלול האיראני כוללת עשרה.

בין העשרה נמצאים בנק הפיתוח הבינלאומי להשקעות ולמימון בעיראק, הבנקים האיראניים ג'זירה וצ'אבהאר הפועלים במתכונת בנקאות חוץ, וחברת אליטספיר טריידינג מהונג קונג. בתי חלפנות איראניים וחברות הקשורות למתווך הנפט סייד רוחאללה רזווי משלימים את הרשימה. הסנקציות האיראניות נשענות על צו נשיאותי 13902, ואילו הפעולה נגד הבנק הקובני נשענת על צו 14404.

כך פועלות הרשתות הפיננסיות

בתיאור של משרד האוצר, בנקאות צללים מחברת בין מוסדות פיננסיים רגילים, סוחרי מטבע וחברות המסתירות את זהות הלקוח הסופי. הכנסות מנפט עשויות לעבור בין חשבונות ותחומי שיפוט לפני שהן חוזרות כדולרים זמינים, מזומן או זהב. המטרה היא לעקוף מגבלות שהיו חוסמות העברה ישירה למוסד איראני הנתון לסנקציות.

משרד האוצר מאשים את הבנק העיראקי במתן גישה לדולרים לאיראן וטוען שרזווי השתמש במתווכים בהונג קונג, באיחוד האמירויות ובטורקיה להעברת הכנסות מנפט. הוא קושר את פעילותו לאיש מימון המזוהה עם חיזבאללה ועם כוח קודס של משמרות המהפכה. אלה טענות המשמשות בסיס לסנקציות מנהליות.

״החבל מתהדק סביב כלכלת איראן, ואפילו מי שמכונות בעלות בריתה אינן יכולות להציל אותה״, אמר שר האוצר סקוט בסנט.

התרעה נפרדת על תרומות דתיות

FinCEN, הרשות למודיעין פיננסי של משרד האוצר, פרסמה ב-15 באוקטובר התרעה משלה על ניצול אפשרי של רשתות צדקה דתיות בידי איראן. היא עוסקת בהסטת תרומות, ובהן ח'ומס, התשלום הדתי הנהוג בקהילות שיעיות. עצם המנהג אינו מוצג כראיה לעבירה.

סימני האזהרה כוללים גיוס תרומות ללא שירותי צדקה נראים לעין, תרומות גדולות ממקורות לא מזוהים שמיד אחריהן מתבצעות העברות משמעותיות, ניסיונות להתחמק מחובות דיווח ותשלומים לנמען ללא קשר עסקי ברור שמושך או מעביר את הכסף הלאה.

FinCEN מדגישה שיש לבחון את מכלול הנסיבות, משום ששום סימן בודד אינו מוכיח פעילות חשודה. היא גם מדגישה שארגוני צדקה לגיטימיים צריכים לשמור על גישה לשירותים פיננסיים באמצעות ערוצים שקופים.

מה משתנה בעקבות ההגבלות

הסנקציות מקפיאות נכסים של הגורמים שנכללו ברשימה הנמצאים בארה״ב או בשליטת גורמים אמריקניים. הן חלות גם על גופים שלפחות 50 אחוז מהם נמצאים בבעלות גורמים חסומים, בנפרד או במצטבר. עסקאות בנכסים אלה אסורות בדרך כלל לגורמים אמריקניים או כאשר הן מתבצעות בארה״ב או עוברות דרכה, אלא אם ניתן רישיון או חל פטור.

המשרד לבקרת נכסים זרים, OFAC, פרסם רישיון מוגבל המאפשר לסיים עסקאות עם הבנק העיראקי עד 00:01 לפי שעון הקיץ של מזרח ארה״ב ב-30 באוקטובר. תשלומים לגורמים חסומים חייבים להיכנס לחשבונות חסומים. האישור אינו היתר כללי לחידוש עסקים עם הבנק.

שני כלים באותו מסע לחץ

משרד האוצר משייך את שני הצעדים למבצע ״מנודה כלכלי״, שעליו הוכרז ב-24 באוגוסט. הסנקציות מזהות מתווכים פיננסיים מסוימים ומטילות עליהם הגבלות. התרעת הצדקה מסייעת למוסדות לזהות דפוסי עסקאות המחייבים בדיקה נוספת. יישום מדויק של שני הכלים מחייב מעקב הן אחר מקבל הכסף והן אחר המסלול שבו הוא מועבר.