הדמוקרטיה לא צריכה להפוך לאמצעי למחיקת ישראל
ישראל צריכה להגן על הזכויות הדמוקרטיות של אזרחיה, ובה בעת להתנגד בנחישות למיזמים פוליטיים המבקשים להחליף את המדינה היהודית. אין צורך להתנצל על הגנת המולדת שלנו.
כאשר תנועה פוליטית רוצה פלסטין במקום ישראל, עלינו לתאר את מטרתה במילים ברורות. היא רוצה להחליף את המדינה שלנו.
"מהנהר ועד הים".
כאשר משמעות המילים האלה היא סיום הריבונות היהודית, הדרישה מרחיקה לכת הרבה מעבר להחלפת ממשלה, לשינוי מדיניות הביטחון או להסכם גבולות חדש. זו דרישה מהעם היהודי לוותר על ביתו הלאומי.
עלינו להתייחס לדרישה הזאת ברצינות מספקת כדי להתנגד לה באופן ישיר.
לישראל יש זכות להישאר ישראל. הדמוקרטיה שלה צריכה להיות בטוחה בעצמה דיה כדי להגן על העיקרון הזה.
מדינה שכבר לא יקראו לה ישראל
תנועה פוליטית המבקשת להחליף את ישראל צריכה להסביר מה יישאר לאחר שתוכניתה תצא לפועל.
האם העם היהודי ישמור על עצמאותו הלאומית? האם הוא יהיה אחראי לביטחונו? האם עתידו יהיה תלוי בהבטחות של כוחות פוליטיים שזה עתה פירקו את ריבונותו?
התשובות חשובות יותר מהניסוח שבו מוצגת ההצעה.
עצם הגדרתו של מיזם כדמוקרטי אינה מוכיחה שהוא יגן על החירות. תנועה המבקשת לעצב מחדש מדינה שהיא אפילו אינה רוצה לקרוא לה ישראל חייבת לאזרחיה הסבר ברור על התוצאה שאליה היא מכוונת.
מבחינתי, נקודת המוצא פשוטה: הריבונות היהודית ראויה להגנה. לא הייתי מוותר עליה תמורת הבטחות שהחיים במדינה שתקום במקום ישראל יהיו איכשהו בטוחים או חופשיים יותר.
זכויות דמוקרטיות אינן פוטרות תוכניות פוליטיות מביקורת
אזרחים ערבים משתתפים במוסדות הדמוקרטיים של ישראל, וזכותם המלאה לקדם את האינטרסים של קהילותיהם. התוכניות הפוליטיות של נציגיהם ראויות לאותה בחינה ביקורתית כמו תוכניותיהם של כל האחרים.
הבחינה הזאת כוללת גם כל דרישה לבטל את זהותה הלאומית היהודית של ישראל.
זכותו של מיעוט לייצוג אינה הופכת כל מטרה המוצגת בשמו למקובלת. גם זכייה במושבים אינה מחייבת את הציבור לאמץ את מלוא המצע של מפלגה.
מפלגות קטנות יכולות להפעיל השפעה ניכרת בשיטה פרלמנטרית. ההשפעה הזאת לגיטימית, אך הדרישות הנלוות אליה עדיין פתוחות לביקורת. לבוחרים מגיע לדעת אם מפלגה מבקשת שיפורים מעשיים בתוך ישראל, או שינויים יסודיים שיביאו לסיום הריבונות היהודית.
המבחן צריך להיות התוכנית המוצהרת שלה והתנהלותה. יש להתמודד ישירות עם עמדה פוליטית ולהבהיר את השלכותיה.
הגנה על המולדת היהודית שלנו אינה פשיזם
איננו צריכים לקבל את הטענה שהגנה על המולדת היהודית הריבונית שלנו, או עמידה על זכותנו להגן עליה, היא מעשה "פשיסטי" מעצם טבעו.
האשמה כזאת דורשת טיעון שיגבה אותה.
אפשר לבקר מדיניות מסוימת. אפשר לערער על החלטות ממשלה. דבר מכל אלה אינו מחייב אותנו לקבל את הטענה שעצמאות לאומית יהודית היא כשלעצמה בלתי לגיטימית.
מי שדורשים כבוד לשאיפות הלאומיות שלהם צריכים להסביר מדוע השאיפות היהודיות ראויות לפחות. עליהם גם להסביר כיצד הסדר הפוליטי שהם מציעים יגן על הזכות להתנגד, על חופש הדת ועל ביטחונם של מי שדוחים את האידאולוגיה שלהם.
הבחינה הביקורתית אינה יכולה להיעצר בסיסמה.
תנועה המבטיחה שחרור צריכה להיבחן לפי החירויות שתשמור עליהן בפועל. תנועה המבטיחה דמוקרטיה צריכה להסביר מה ימנע ממנהיגיה לכפות את אמונותיהם על כל השאר.
היעד חשוב
תנועות ג'יהאדיסטיות המבקשות להשיג שלטון באמצעות טרור או כפייה דתית ראויות להתנגדות חד-משמעית. הסתמכות על הדת אינה יכולה להצדיק פגיעה באזרחים, הפחדה או חיסול החירות הפוליטית.
שימוש במוסדות דמוקרטיים כדי לכונן שלטון כפייה יהיה בגידה באנשים שקולותיהם אפשרו את השגת הכוח הזה.
זאת אינה דמוקרטיה.
ישראל צריכה להתגונן מפני מיזמים פוליטיים כאלה באמצעות מוסדותיה הדמוקרטיים, בעזרת טיעונים ברורים ובחינה ביקורתית של המבקשים סמכות שלטונית.
אנחנו יכולים להגן על אזרחות שווה ובו בזמן לסרב לוותר על עצמאות לאומית יהודית. אנחנו יכולים להגן על החירות הפוליטית ובמקביל להתמודד עם תנועות שישתמשו בכוח כדי להרוס אותה.
המדינה שלנו אינה נעשית פחות לגיטימית משום שמישהו רוצה להחליף אותה בפלסטין.
יש לנו זכות להגן על מולדתנו, לשמור על ריבונותה ולעמוד על כך שעתידה יישאר עתידה של ישראל.
