מייסד GAZAWOOD: ישראל לא יכולה להרשות לעצמה להתעלם ממלחמת התעמולה

בריאיון ל-Israel News Pulse, האדם שמאחורי GAZAWOOD מסביר כיצד התגובה ל-7 באוקטובר הובילה להקמת המיזם, מה לימדו אותו המתנדבים על בחינת סרטונים, ומדוע פעילות המתבססת ברובה על התנדבות מקימה ארכיון קבוע.

עבור מייסד GAZAWOOD, הזעזוע של 7 באוקטובר לא הסתכם בטבח עצמו. התגובות בעולם, והנכונות לאמץ תמונות המציגות את ישראל כתוקפן, הולידו הבנה שהפכה לכוח המניע של החשבון.

לפני המתקפה, יוצר החשבון ראה בשואה זוועה השייכת להיסטוריה. חמאס רצה להשמיד את ישראל, אך האפשרות לאסון נוסף לעם היהודי נראתה רחוקה. האנטישמיות שהתפרצה לאחר 7 באוקטובר שינתה את התפיסה הזאת.

"פתאום הבנתי שאין לנו את הפריבילגיה להירדם אפילו לשנייה", אמר GAZAWOOD ל-Israel News Pulse.

החשבון נפתח זמן קצר לאחר הטבח כדי לרכז את מה שיוצרו ראה כנשק מוזנח במערכה נגד ישראל: תיעוד פלסטיני מבוים ומניפולטיבי, שמבקריו מכנים בדרך כלל "פאליווד".

מדוע המייסד רואה בתעמולה איום ביטחוני

החשש של GAZAWOOD מתחיל בקהל. לטענת החשבון, סצנות שהיו מעוררות ספקנות בכל הקשר אחר התקבלו בהתלהבות אצל אנשים שכבר רצו להאמין לגרוע ביותר על ישראל.

לפי תפיסה זו, ההשלכות חורגות מהרשתות החברתיות ומשפיעות על החלטות ממשלות. התעמולה מזינה אנטישמיות, מניעה הפגנות ויוצרת לחץ על מדינות לפעול נגד ישראל. לדעת GAZAWOOD, הלחץ הזה מגביל את יכולתה של ישראל להביס ארגוני טרור, ובמקביל חושף יהודים בחו"ל לאיומים ולאלימות.

"ישראל נרדמה לחלוטין בנושא הפייק ניוז", אמר GAZAWOOD. "היא לא ראתה בזה איום."

אנשים אחדים הקשורים למערכת הביטחון הישראלית חלקו על ההערכה הזאת. למרות זאת, GAZAWOOD משוכנע שעל המדינה להשקיע בהתמודדות עם התעמולה כחלק מהמאמץ הביטחוני שלה.

לצד העמדה הזאת, GAZAWOOD חוזר ומדגיש הבחנה אחת: המיזם אינו טוען שהסבל הפלסטיני מדומיין.

"יש סבל פלסטיני אמיתי ויש סבל פלסטיני מבוים", אמר GAZAWOOD, וטען שחמאס מנצל את שניהם ומשתמש בסבל האזרחים ובתיאורים מעוותים שלו כדי להפנות את דעת הקהל נגד ישראל.

מלימודי תיאטרון לבחינת סרטונים מעזה

יוצר החשבון הגיע למיזם לאחר כמה שנות לימודי תיאטרון, שיעורי קולנוע ועניין ממושך בעשייה קולנועית. גם הרגל נוסף התברר כרלוונטי: חיפוש טעויות בסרטים הוליוודיים.

הרקע הזה השפיע על הפרטים שמשכו בתחילה את תשומת לבו בסרטונים מעזה. GAZAWOOD מתאר עמדות צילום חוזרות, התנהגות שנראתה מתורגלת, סצנות ממוסגרות בקפידה וחיתוכי עריכה שהגיעו לכאורה רגע לפני שפרט חשוב היה נחשף.

GAZAWOOD העלה שאלות גם לגבי רצפים שבהם עיתונאים כבר ניצבו ליד מבנים לפני תקיפה שעליה נמסרה התרעה, ולאחר מכן צילמו אנשים יוצאים מהם. לטענתו, בחינה משותפת של הרצפים האלה הצדיקה בדיקה מעמיקה יותר.

אבל הרקע האישי הזה הוא החלק הפחות חשוב בסיפור. השינוי המשמעותי הגיע כשמתנדבים החלו לפנות לחשבון.

מה לימדו המתנדבים את GAZAWOOD

בתחילה, היקף הפניות היה גדול מכפי שאדם אחד יכול היה לנהל. מנהלים מתנדבים נוספים סייעו בארגון העבודה, ובהמשך הוקמה קבוצת דיון מקצועית שמנתה לבסוף בין 30 ל-50 אנשים.

בקבוצה השתתפו רופאים, אנשי קולנוע, חוקרי משטרה, מומחי בליסטיקה, אנשי סאונד ומאפרים. השתתפו בה גם חיילים ממדינות אחרות, לא מישראל.

הדיונים ערערו את האמון של GAZAWOOD בקביעה מקצועית של אדם אחד. רופא עשוי להתמקד בשאלה אם פציעה נראית משכנעת מבחינה אנטומית, בזמן שמאפר מבחין בפרט אחר. חייל עשוי לערער על הנחה בנוגע להשפעתו של נשק מסוים.

חילוקי הדעות האלה הפכו לחלק מתהליך הלמידה של החשבון.

"באופן טבעי נעשיתי הרבה יותר זהיר בקביעות", אמר GAZAWOOD, והוסיף כי "בלי מחקר פורנזי קשה לקבוע משהו בוודאות".

החשבון מבחין בין הצבעה על פרט חשוד לבין קביעה שסצנה מבוימת. במקביל, GAZAWOOD טוען שדפוסים חוזרים נעשים ברורים יותר כשבוחנים מספר גדול של סרטונים יחד. רוב הצופים נחשפים לסרטונים בנפרד ולעולם אינם רואים את ההשוואה.

חזרה אל המקור וההקשר של הסרטון

כשמדובר בתיעוד של תקיפה מסוימת, GAZAWOOD אומר שהתהליך כולל בדיקת דיווחי חדשות, עדכונים בקבוצות רלוונטיות ופוסטים של עיתונאים עזתים, כדי לקבוע את המקום, הזמן והנסיבות.

סרטוני מסעדות מובילים למסלול אחר. GAZAWOOD עוקב אחר עמודי העסקים עצמם ברשתות החברתיות, שבהם הבעלים מפרסמים בקביעות את האוכל שלהם ללקוחות מקומיים.

הפרסומים האלה מעניינים את GAZAWOOD משום שמטרתם המיידית מסחרית: הבעלים רוצים שאנשים יגיעו ויקנו. החשבון רואה בהם מקור משמעותי לחומרים שאינם מופיעים בחלק גדול מהסיקור הבינלאומי.

בהתאם לתחקיר, החשבון נעזר גם במומחי איתור גאוגרפי, במומחיות בתחום נתוני הקבצים ובאנשים מתחומים נוספים.

התחקירים שנשארו בזיכרונו של המייסד

כשנשאל איזה תחקיר נחרת בזיכרונו יותר מכולם, GAZAWOOD ציין שלושה.

הראשון עסק במה שהחשבון מתאר כקשר משפחתי בין עיתונאי אל-ג'זירה אנס א-שריף למנהיג חמאס יחיא סינוואר. GAZAWOOD מתאר שבועיים אינטנסיביים של מחקר, מבויים סתומים חוזרים וחיפושים בפלטפורמות ישנות ובארכיונים.

לדברי GAZAWOOD, רק חלק מהממצאים פורסמו משום שהתחקיר היה נרחב כל כך. הוא סבור גם שהקשר הוסתר במכוון בסיקור התקשורתי העזתי.

התחקיר השני עסק בילדים שהופיעו בתכנים שקידמה יוצרת התוכן לילדים מיס רייצ'ל. GAZAWOOD אומר שמצא כי ילדים שהוצגו כסובלים מרעב הופיעו גם בתכני בישול שהציגו כמויות גדולות של אוכל. לטענתו, הפרסומים האלה ערערו על התמונה שהוצגה לקהל הבינלאומי.

GAZAWOOD סיפק גם פרסום נוסף מאותו תחקיר.

התחקיר השלישי עסק בקמר, הילדה שנראתה נושאת את אחותה הקטנה בסרטון מעזה שהופץ בהרחבה. GAZAWOOD אומר שאיתר תיעוד נוסף שבו הופיעו בני המשפחה, ובהמשך הפנה למה שהוא מתאר כהכרה של הצלם מועתז עזאיזה בכך שהסצנה הייתה מבוימת.

מה שנשאר עם GAZAWOOD היה המשך הפצתה של התמונה. כפי שהחשבון רואה זאת, הערעור על הסיפור כמעט שלא פגע במעמדה לאחר שכבר הפכה לסמל.

מדוע חלק מהמחקר אינו מתפרסם

גישת החשבון השתנתה מאז תחילת הדרך. לדברי GAZAWOOD, בשנה הראשונה נאספו חומרים שכבר הופצו ברשת כדוגמאות לפאליווד, לעיתים קרובות לצד סאטירה. הניסיון חידד אצלו עד כמה העבודה הזאת רגישה.

כיום, חלק גדול מהמחקר אינו מתפרסם בגלל ספקות שלא נפתרו או מחסור במשאבים.

דוגמה אחת נגעה לעיתונאי שנפגע מרסיסים. GAZAWOOD השקיע זמן רב בבדיקה אם האירוע היה מבוים, אך נמנע מפרסום משום שנותר ספק. כעבור כשנה וחצי התגלה תיעוד ממצלמת אבטחה שהראה כיצד העיתונאי אכן נפגע.

החשבון גם טעה בפרסומים שעלו לרשת. הוא מזכיר סרטון שתואר בטעות כתוצר של בינה מלאכותית, אירוע שיוחס בתחילה לקנדה אף שהתרחש באיראן, ושני סרטוני מסעדה שהתאריכים שלהם הוחלפו.

GAZAWOOD אומר שהחומרים הוסרו או תוקנו ופורסמו הבהרות. יוצר החשבון מתאר מעקב צמוד מצד חשבונות וכלי תקשורת עוינים, גם אחר טעויות לשוניות, כסיבה נוספת להיזהר לפני פרסום.

GAZAWOOD סיפק גם תיקון פומבי נוסף.

בית קבוע לתיעוד שנאסף

אתר GAZAWOOD החדש נועד להקל על מציאת החומרים שנאספו ועל ההשוואה ביניהם.

האתר מפנה לארכיון מסעדות, שלדברי GAZAWOOD כולל עשרות אלפי סרטונים מתקופת המלחמה, ולצדו אוסף גדול של מסיבות בעזה.

מדורים נוספים מרכזים תיעוד תחת הקטגוריות השמדת מזון ועודף משקל והשמנה. GAZAWOOD מציג את האוספים כחלק מהניסיון להראות היבטים של החיים בעזה שלדעת החשבון זוכים למעט מדי תשומת לב.

העיקרון המארגן משקף את הסיבה המקורית להקמת GAZAWOOD: ריכוז חומרים מפוזרים, כדי שהצופים יוכלו לבחון את מה שהוא רואה כדפוסים חוזרים.

פעילות קטנה עם שאיפות גדולות

עוקבים עשויים לדמיין שמאחורי החשבון עומד מערך גדול. המציאות קטנה בהרבה.

GAZAWOOD היה המפגש הראשון של יוצרו עם הרשתות החברתיות. בתחילה, אפילו העלאת פוסט הייתה פעולה לא מוכרת. עריכת סרטונים וכתיבה באנגלית יצרו קשיים נוספים, שחלקם תרמו לטעויות.

כיום החשבון מנוהל בידי אדם אחד, עם עזרה חיצונית מדי פעם. בעבר, עד שני אנשים נוספים פרסמו בו מפעם לפעם. המיזם עצמאי ונתמך בתרומות דרך Buy Me a Coffee.

GAZAWOOD אומר שאיבד גם את ההכנסה הקטנה שקיבל מ-X, לאחר שקמפיין עוין ומתואם הביא להסרת החשבון הראשי ולחסימת אפשרויות ההכנסה בכל חשבונותיו. מאז, הפעילות נמשכת כמעט כולה בהתנדבות.

GAZAWOOD רוצה השקעה גדולה בהרבה בתחום, ומאמין שצוות עם מימון הולם יוכל להשיג הרבה יותר. עדיפות נוספת מבחינתו היא החינוך הפלסטיני, שהוא רואה בו מרכיב מרכזי במניעת אלימות עתידית והתעמולה המתלווה אליה.

התסכול נובע מכך שאדם חסר ניסיון, הפועל במשאבים מוגבלים, הרגיש שעליו לקחת על עצמו משימה שלדעתו ראויה לתשומת לב לאומית. השאיפה היא להראות כמה עוד אפשר להשיג אם למאמץ הזה יעמדו האנשים, המומחיות והמימון הדרושים.

עוד על GAZAWOOD

בקרו באתר GAZAWOOD, עקבו אחר @GAZAWOOD2 ב-X, או עיינו בפרסומים קודמים של @GAZAWOOD1.